שאלו אותי כבר כמה פעמים למה לא קונה מדגרה?למרות שאני מאוד אוהבת את התוכים שלי ואת ההתעסקות עם כל החבורה, וגם את האכלת היד, תשובתי היא אני לא קונה כי לא רוצה להיות עוד יותר עבד משכבר הנני.
אני מאכילה גוזלים קרוב ל -20 שנה. כיוון שהלהקה שלי מתרחבת כל שנה יש עוד-ועוד עבודה.
אני בהסגר כל שנה בערך מינואר עד סוף אוגוסט ולפעמים עוד יותר.
מי שלא עושה האכלת יד לא יכול להבין. זה יותר גרוע מלגדל תינוק.בימינו לתינוק נותנים בקבוק, אפילו הששכנה יכולה לתת לו אוכל.נסו לעשות את זה עם גוזל בן יומו או אפילו יותר גדול
.
אין נסיעות, אין טיולים אין מסיבות אין כלום.אתה עסוק ומרותק כל שלוש שעות, ואם יש לך מזל אולי כשתעבור לשתי ארוחות ולא יהיו לך קטנים בשטח תוכל קצת להשתחרר.
לחו"ל אפשר לנסוע רק לא בעונה, כשנכנסים לניתוח מוסרים את הגוזל ועוד ועוד ועוד....
כשהייתי נוסעת לאימי ויש לציין שרק לעתים רחוקות תמיד הייתה שואלת אותי האם אני באה לבד או עם קופסא?
זה נמשע מצחיק, אבל זה לא.היא קצת כעסה עלי שבגלל התוכים אני לא באה לבקר אותה לעתים קרובות יותר.
גם עכשיו שקמנו מהשבעה אחריה נסעתי ערב לפני זה לאחי באוטובוס (מהצפון למרכז). את הגוזל בן השבועיים עטפתי בבגדים שלי, ושמתי באמצע תרמיל הגב, וביד לקחתי אומנת ניידת קטנה עם מנורה שחס וחלילה לא יתקרר אצלם.הוא ישן ליד המיטה שלי, וכל כמה זמן התעוררתי לבדוק האם מספיק חם לו.
קרה לי כבר שנאלצתי להוציא גוזל תמנה בן כמה שעות, כי ההורים פצעו אותו, זאת הייתה דאגה כפולה ומכופלת.גם בן יומו, וגם פצוע.אבל הצלחתי ויצא ממנו יצור מקסים.
אז עם כל האהבה לבעלי חיים שלי אני מוותרת על ה"תענוג" של הפעלת מדגרה , ואל תחשבו אני לא מסכנה, אני עושה הכל ברצון ואהבה, אבל לא רוצה להוסיף עוד עול למה שיש לי
