תוכים מידע ומכירות

שלום לכולם, היום פתחתי את תא ההטלה של הפרסנטות יש שם 4 גוזלים בני שבועיים ראיתי שם 2 פרעושים מתרוצצים. מה לעשות ?

צריך לפזר אופיגל תוציא את הגוזלים ותפזר קצת אופיגל 20 בוא נגיד כמות כמו של מלח שאתה שם בביצה .

לא לפזר אופיגל ולא להוציא גוזלים, תרכוש תא הטלה נוסף ותחליף , אם הגוזלים מנוצים אפשר להוציא ולשטוף עם מים וסבון לתת להתייבש ולהחזיר
לאחר ייבוש. בכל מקרה אופיגל אינו חומר בטוח לשימוש, בליעה של אופיגל/אקריטין לדעתי מחסלת את הגוזלים.

אלי צודק במאה אחוז לא לשים אופיגל/אקריטין כשיש גוזלים למרות שיש מגדלים ששמים ואומרים שלא קורה כלום אני לא לוקח סיכון
אתה יכול בשלב שיש ביצים לשים עליהם אקריטין ( מניסיון שלי) ואני מדבר על אקריטין 1 אחוז ולא 20
ככה גם יהיה בתא הטלה אקריטין וגם כשהאמא דוגרת אז גם נכנס בנוצות שלה

מוטי אתה עושה טעות , אתם פשוט לא מבינים את הנזקים שהחומרים האלה גורמים. יתכן ששמת אקריטין ולא ראית פגיעה שנראית לעין אבל אין ספק שיש פגיעה. אני כמובן אסביר מדוע אני אומר זאת. אם נעזוב לרגע את הכימיקלים שהחומרים מכילים ואת סכנת הבליעה (אני לא הייתי בולע אקריטין או אופיגל) יש את העניין של הפגיעה בגוזל עצמו . אלו דברים שלא נבדקו מחקרית אבל לי אין ספק שהפגיעה קיימת ומתבטאת בהמשך חייו של התוכי.

הקדמה:
מבנה הביצה - אני אדלג על החלק הפנימי החלבון החלמון וכל השאר ואתמקד בדופן הפנימית של הביצה ובקליפה. הגוזל צריך חמצן כדי לשרוד
ואת החמצן הוא מקבל מהסביבה, החמצן מגיע לגוזל דרך קליפת הביצה על ידי חדירה של אלפי נקבוביות ( כ 5000 נקבוביות בביצת ג'אקו )
שבקליפת הביצה, לנו נראה שהביצה חלקה או אטומה אבל תחת מיקרוסקופ אפשר לראות את הנקבוביות. דרך הנקבוביות חודר החמצן בתהליך שנקרא " פיעפוע " או " דיפוזיה " הנקבוביות משמשות גם למעבר של פחמן דו חמצני ושל אדי מים. בהדגרה למשל מומלץ לשקול את הביצים אחת ליומיים , המטרה היא לשלוט במשקלו של הגוזל ולדעת בעצם אם הלחות בסביבתו מתאימה , לחות גבוה מידי תגרום לעלייה במשקל הביצה ולהיפך לחות פחותה מיד תגרום לירידה במשקל , ירידה במשקל למשל יכולה לגרום להתייבשות בתוך הביצה דבר שאנו רואים לעיתים אצל דוגרות שחסר להן לחות. סטיתי קצת אעבל אני אמשיך , אמרנו שהחמצן חודר דרך קליפת הביצה לגוזל אבל איך הוא מגיע לגוזל עצמו? אפשר לראות לאחר מספר ימים רשת כלי דם צמודה לדופן הביצה מה שאנו מכנים כשרואים זאת " ביצה פורייה" כלי הדם האלה בעצם קולטים את החמצן שחודר ומסיעים אותו דרכם לגוזל המתפתח. בעצם האויר החודר דרך הקליפה מחזיק את העובר בחיים עד לרגע בו הוא חודר את הממברנה לכיס האויר לקראת יציאה לאויר העולם.

מסקנה:
1.כל חומר שתפזר על קליפת הביצה שסותם את הנקבוביות גורם לחסימת מקור החמצן של הגוזל.
2.כל חומר כימיקלי שמפוזר על קליפת הביצה מגיע לעובר עוד בשלבי ההתפתחות הראשונים .

מכאן אני מגיע למסקנה שחלק ניכר מהמומים המולדים וממוות בביצה נגרמים על ידי חומרים שמפוזרים בתא ההטלה או לחילופין מחיידקים
שחודרים דרך הנקבוביות ומתרבים בביצה וכתוצאה מכך הגוזל מת.

מה עושים? בתחילה שוטפים את התא עם מים וסבון ושוטפים היטב, מניחים בשמש לייבוש לפני העברה לכלוב. שומרים תא נוסף זהה
שאפשר לתלות אותו באותו מקום וצורה בצד למקרה שיש בעייה ובמקרה הצורך מחליפים תאים ומעבירים את התא הישן לניקוי וייבוש.

זכרו, פחות תרופות פחות כימיקלים פחות ליכלוך - הורים בריאים -גוזלים בריאים ופחות מזיקים.

בהצלחה.

אז במידה ומשתמשים בחומרים האלה זה בעצם גורם לזיהום אוויר לגוזל ?
יכול להיות שהחומר הזה גורם לגוזל לשרוד פחות אחי גמילה?

זו דעתי, מגדלים לא תמיד משייכים מקרה מוות או פגיעות באיברים כגון הכבד כליות וריאות למשל כתוצאה מחומרים שהגוזלים סופגים עוד בביצה, הגוזלים בוקעים שורדים נראים בסדר עד לשלב בו לפתע יש כשל מערכתי או חוסר תיפקוד של מערכת חיונית בגוף כתוצאה מספיגת החומרים. מגדלים לא משייכים חוסר בקיעות לפעולות שנעשות בתא ההטלה מאחר וההשפעה אינה מידית . אני באופן עיקבי נמנע לחלוטין משימוש בחומרים אלו או חומרי הדברה שעלולים או שיש סיכוי קלוש שהתוכים או הגוזלים יבואו עימם במגע.

בדיוק מה שאלי כתב כך אני נוהג כבר זמן די ניכר ,בתחילת הגידול קניתי אופיגל20 והיתי משתמש מידי פעם
לעיתים לא קרובות אבל משתמש ,אבל ההיגיון אמר לי שמה שאני עושה זה לא טיבעי וגם מסוכן מאוד לתוכים,
והפסקתי לגמרי עים השימוש עד להיום ,וכיום אני מגדל רק פינקים ופתרתי את בעית הגירודים וכ'ו בזה שרכשתי
את תאי ההטלה מפלסטיק ואני מנקה ושוטף את התא עים מים נקיים ללא סבון מיבש ומחזיר את התא כמו חדש
ושם להם קבוע מקלחות יום יומיות והם מתקלחים ומתנקים כל יום כך שהם ניראים ומרגישים טוב עים ניצוי מעולה
ובלי לקחת סיכון של רעלים ופגיעה בציפור עצמה ,

בדיוק ככה צריך לפעול כמו שאליאב כותב, במקרים שאי אפשר לשים תאי הטלה מפלסטיק פשוט לקחת תא נוסף זהה ובמידת הצורך להחליף.

חברים תודה לכולם אבל חשוב לי לציין כמה דברים:

יש בתא הטלה 4 גוזלים בני שבוע עד שבועיים,

זה קן של פרסנטות עם עלי דקל,

אני ראיתי רק 2 פרעושים.

מכל מה שציינתי אני לא יכול להוציא את הגוזלים כי הם קטנים ולא יכול להחליף תא הטלה כי הם צריכים לבנות קן ואני מפחד שאם אני יחליף ההורים ינטשו או משהו, אני גם לא ירסס כי אני לא אקח סיכון על הגוזלים, יש למישהו בכל זאת פתרון יצירתי??
ובכלל האם חייב לעשות משהו או שניתן לחכות עד סוף הסבב? עד כמה יכולים להזיק הפרעושים?