שאלה בנוגע להתנהגות מפוחדת של תוכי האכלת יד
נשלח: 17 דצמבר 2011 16:46
יש לי את ג'וני הקוקטייל 4 שנים, היא בוודאות נקבה וכבר הטילה ביצי סרק.
ג'וני עברה האכלת יד וגידלתי אותה ממש מגיל גמילה, היא בת בית ומחונכת מעולה, מבקשת אהבה וליטופים, ממש על אוטומאט ניגשת עד שהיא מגיעה לאזור הפנים שלי ומרכינה את הראש לליטוף, בנוסף מאומנת להמון תרגילים שונים ויודעת איך להתקלח בכיור, נרדמת עליי, רגועה מאוד עם אנשים כאשר הם יודעים להיות מאוד עדינים איתה כמו שאני למדתי. אין לה בעיות התנהגות, פה ושם היא כמו כל תוכי או ילד קטן מצייצת עליי כשאני מחזיר אותה לכלוב מתי שלא מתחשק לה אבל הכל די הגיוני.
יש לה כלוב גדול ותעסוקה, אך מכיוון שהיא לא מסתדרת טוב עם תוכים אחרים לרוב תמיד שמתי רק אחד איתה תוכון קטן שלצערי נפטר.
באיזשהו שלב של התפתחות האופי שלה ג'וני נעשתה יותר מפוחדת מרוב התוכים וגם לבני אדם, ובייחוד לתוכים היא לא מאפשרת בקלות להתקרב אם לא ניגשים באיטיות ובצורה מפורשת לא מפחידה, עכשיו זה בסדר יחסית בשבילי כי אני לא יודע איך לפתור את זה ומצד שני אני יודע איך להתמודד עם זה ורגיל לפנות אליה ביחס שהיא מקבלת.
הבעיה היא שבגלל שהיא צריכה חברה, גם אם היא לא יודעת כל כך לבקש את זה, ואני לא בבית כל היום, אני לא רוצה שתהיה לבד והבאתי לה בן זוג אפשרי. הקוקטייל שהבאתי הוא זכר בן שנה, וגם אם הוא לא הגיעה לבגרות מלאה אין לחץ. אני לא מוטרד מהאפשרות שהם יתכנסו בעצמם אבל מתסכל אותי לראות שהיא לא מאפשרת לו לגעת בה. הם יכולים לשבת ממש כך שהם נוגעים אחד בשני ללא הפרעה מצידה, וג'וני אפילו ניסתה לסדר לו את הנוצות בהתחלה, ואז הוא נבהל, ואז כשהוא ניסה היא נבהלה, ועכשיו זה פשוט עצוב לראות שהיא לא נותנת לו לגעת ואם היא מוצאת אותו עם ראש מורכן לידה היא פשוט נבהלת ומפחידה אותו במכה זריזה עם המקור, היא לא נושכת, רק מזהירה.
באופן כללי הבעיה היא שהיא לא נותנת אזהרה או משהו, אין כל כך עם מה להתמודד אצלה, פשוט רגע אחד זזת בצורה שנראית לה קצת חשודה והיא נותנת לך פליק מהיר כזה, זה לא מלווה בגרימת כאב או נשיכה זה מרתיע ומהיר. לי זה כבר כמעט לא קורה איתה אבל זה כי התרגלתי לזן ואיטיות שצריך איתה.
אז השאלה היא מה אפשר לעשות כדי להרגיע תוכי כזה? זו בעיה שלא משתפרת המון זמן
אגב אולי זה עניין חריג יותר, ואולי זה פשוט סוג האופי שלה, היא כמו חושבת שהיא מלכה במובן של עכשיו היא נשכה אותי בעדינות ונהמה עליי על כך ששמתי אותה על הכלוב שלה שכרגע פתוח, אז בעצם חוץ מזה שהיא לא הייתה מעוניינת שאני אחזיר אותה כרגע, לא הייתה סיבה להראות תוקפנות, והיא גם לא סימנה או הזהירה היא ישר הגיבה בתקופנות(עדינה-לא גרמה כאב).
עוד עניין שמפריע לי הוא שלאחר ההתלהבות הראשונית של ג'וני מהתוכי החדש, היא די מתעלמת ממנו כרגע, ומחפשת תשומת לב ממני(לחלוטין ללא סימני חיזור או משהו כזה) אולי כדאי להפריד ביניהם שוב לכמה זמן? כדי שיהיה רצון הדדי ביניהם. או שאולי כדאי לתת להם זמן הרחק ממני? החיסרון פה הוא שכך אני לא יכול להשגיח עליהם, וזה לא מאפשר לי לתת להם את הזמן מחוץ לכלוב :\
אגב ג'וני לא הראתה סימנים טריטוראיליים בכלוב פרט לאזור כלי האוכל(שמתי שניים שונים והם מסתדרים איתם)
ג'וני עברה האכלת יד וגידלתי אותה ממש מגיל גמילה, היא בת בית ומחונכת מעולה, מבקשת אהבה וליטופים, ממש על אוטומאט ניגשת עד שהיא מגיעה לאזור הפנים שלי ומרכינה את הראש לליטוף, בנוסף מאומנת להמון תרגילים שונים ויודעת איך להתקלח בכיור, נרדמת עליי, רגועה מאוד עם אנשים כאשר הם יודעים להיות מאוד עדינים איתה כמו שאני למדתי. אין לה בעיות התנהגות, פה ושם היא כמו כל תוכי או ילד קטן מצייצת עליי כשאני מחזיר אותה לכלוב מתי שלא מתחשק לה אבל הכל די הגיוני.
יש לה כלוב גדול ותעסוקה, אך מכיוון שהיא לא מסתדרת טוב עם תוכים אחרים לרוב תמיד שמתי רק אחד איתה תוכון קטן שלצערי נפטר.
באיזשהו שלב של התפתחות האופי שלה ג'וני נעשתה יותר מפוחדת מרוב התוכים וגם לבני אדם, ובייחוד לתוכים היא לא מאפשרת בקלות להתקרב אם לא ניגשים באיטיות ובצורה מפורשת לא מפחידה, עכשיו זה בסדר יחסית בשבילי כי אני לא יודע איך לפתור את זה ומצד שני אני יודע איך להתמודד עם זה ורגיל לפנות אליה ביחס שהיא מקבלת.
הבעיה היא שבגלל שהיא צריכה חברה, גם אם היא לא יודעת כל כך לבקש את זה, ואני לא בבית כל היום, אני לא רוצה שתהיה לבד והבאתי לה בן זוג אפשרי. הקוקטייל שהבאתי הוא זכר בן שנה, וגם אם הוא לא הגיעה לבגרות מלאה אין לחץ. אני לא מוטרד מהאפשרות שהם יתכנסו בעצמם אבל מתסכל אותי לראות שהיא לא מאפשרת לו לגעת בה. הם יכולים לשבת ממש כך שהם נוגעים אחד בשני ללא הפרעה מצידה, וג'וני אפילו ניסתה לסדר לו את הנוצות בהתחלה, ואז הוא נבהל, ואז כשהוא ניסה היא נבהלה, ועכשיו זה פשוט עצוב לראות שהיא לא נותנת לו לגעת ואם היא מוצאת אותו עם ראש מורכן לידה היא פשוט נבהלת ומפחידה אותו במכה זריזה עם המקור, היא לא נושכת, רק מזהירה.
באופן כללי הבעיה היא שהיא לא נותנת אזהרה או משהו, אין כל כך עם מה להתמודד אצלה, פשוט רגע אחד זזת בצורה שנראית לה קצת חשודה והיא נותנת לך פליק מהיר כזה, זה לא מלווה בגרימת כאב או נשיכה זה מרתיע ומהיר. לי זה כבר כמעט לא קורה איתה אבל זה כי התרגלתי לזן ואיטיות שצריך איתה.
אז השאלה היא מה אפשר לעשות כדי להרגיע תוכי כזה? זו בעיה שלא משתפרת המון זמן
אגב אולי זה עניין חריג יותר, ואולי זה פשוט סוג האופי שלה, היא כמו חושבת שהיא מלכה במובן של עכשיו היא נשכה אותי בעדינות ונהמה עליי על כך ששמתי אותה על הכלוב שלה שכרגע פתוח, אז בעצם חוץ מזה שהיא לא הייתה מעוניינת שאני אחזיר אותה כרגע, לא הייתה סיבה להראות תוקפנות, והיא גם לא סימנה או הזהירה היא ישר הגיבה בתקופנות(עדינה-לא גרמה כאב).
עוד עניין שמפריע לי הוא שלאחר ההתלהבות הראשונית של ג'וני מהתוכי החדש, היא די מתעלמת ממנו כרגע, ומחפשת תשומת לב ממני(לחלוטין ללא סימני חיזור או משהו כזה) אולי כדאי להפריד ביניהם שוב לכמה זמן? כדי שיהיה רצון הדדי ביניהם. או שאולי כדאי לתת להם זמן הרחק ממני? החיסרון פה הוא שכך אני לא יכול להשגיח עליהם, וזה לא מאפשר לי לתת להם את הזמן מחוץ לכלוב :\
אגב ג'וני לא הראתה סימנים טריטוראיליים בכלוב פרט לאזור כלי האוכל(שמתי שניים שונים והם מסתדרים איתם)
