קודם כול לא שמים גוזלים או ביצים בתנורים - בונים/קונים אומנת (לגוזלים) או מדגרה (להדגרת ביצים) שהיא אמינה, מדויקת ובטיחותית,
ולא משתמשים באילתורים או בתנורים.. ראיתי תמונה של מישהו שמוכר אומנת מטוסטר אובן או משהו דומה - אותי זה החריד!
לא מבינה איך הוא גידל שם גוזלים אבל לא הייתי משתמשת באילתור כזה.. מתכת מתחממת מהר וגוזלים יכולים לקבל כוויות,
בגיל מסוים הגוזלים יוצאים מהקערה מפלסטיק ומטיילים ב"אומנת" - אם יש חלודה או לכלוך והם באים עם זה במגע זה מסוכן ויכול להרוג אותם.
ורק חסר שהגוזלים יגיעו לבית חדש ויראו תנור פתוח ויחליטו להיכנס כי זה נראה להם מוכר/בטוח... מתכון לאסון
בקיצור לא לעשות שטויות, להשתמש רק במבנה בטיחותי ואמין!
תהליך "האכלת יד", לא מסתכם בהאכלה בלבד. כשמגדלים גוזלים חשוב לתת להם יחס, מגע, שהם ירגישו ביטחון ויתרגלו להיות
בחברת בני אדם. תוכי שמאכילים אותו ומחזירים לאומנת, לא מדברים אליו, לא מלטפים אותו, לא מתייחסים אליו - בעיקר אם מדובר
בתוכים בינוניים וגדולים - יהיה פחדן, לא יאהב מגע, ואפילו ינשך. הרבה הגיעו לפורום והתלוננו גם על קוקטיילים (שהם חברותיים מאוד בד"כ),
שהם לא מאפשרים מגע, פוחדים, נושכים... זה כי הם לא הוחתמו כראוי, או שלא הוחתמו בכלל אלא רק הורגלו.
עכשיו ההאכלות, זה לא פשוט כמו שזה נשמע. ככל שהגוזל צעיר יותר, צריך להאכיל אותו לעיתים תכופות יותר. גוזל שלא התפתח כראוי
והוא קטן יחסית לגילו - יצטרך לאכול יותר ארוחות אז גם הגיל לא תמיד קובע את מספר הארוחות ביום.
אם מאכילים מהר מדי, בטמפרטורה לא מתאימה, בצורה לא נכונה (איך שמחזיקים את המזרק) - אפשר לגרום נזק חמור ואף מוות.
אם לא שומרים על ניקיון כלי האוכל, משתמשים במזון לא מתאים - גם זה יגרום בעיות, זיהום בזפק (פטריות) או מוות.
אם לא יודעים "לקרוא" את הזפק - ולדעת מתי הוא ריק ומתי הוא מלא, אפשר לגרום להרעבה (אם הזפק ריק ולא מזהים) ואז יהיה עיכוב
בהתפתחות הגוזל. אם מאכילים כשהזפק עדיין מלא זה יכול לגרום למזון בזפק להחמיץ, יתפתחו פטריות, ואז רק טיפול וטרינרי יעזור.
בקיצור - למי שלא מבין, וחושב שזה "משחק ילדים" שיחשוב שוב. אני מדברת מניסיון, מי שרוצה להחתים ולגדל גוזלים
כראוי, צריך להיות
זמין ולהקדיש את כל כולו לגוזלים. בעיקר אם מחתימים מספר רב של גוזלים - זה אחריות וזה הרבה, הרבה, הרבה עבודה.
יש כאלו שמחתימים מגיל הבקיעה, במקרה הזה לוקחים את הביצים ושמים במדגרה (במקום שהאמא תדגור)
כשהביצה בוקעת מעבירים את הגוזל לאומנת ומתחילים להאכיל בהתאם לגיל הגוזל.
יש כאלו שמחתימים בשלב שלגוזל יש ניצוי חלקי, במקרה הזה לא נוגעים בביצים ולא מפריעים להורים, רק בגיל המתאים לוקחים את הגוזל
ישירות לאומנת, ומתחילים להאכיל/להחתים.
גמילה- גוזל שבוקע הוא עדיין לא מפותח, הוא לא מסוגל לאכול עצמאית ולא מסוגל לשמור על חום גוף כי אין לו נוצות
לכן הוא תלוי בהורים/במגדל שיספקו לו מזון וחימום. הגוזל מואכל כל כמה שעות מדי יום עד שהוא גדל ומגיע לגודל של תוכי בוגר,
ויש לו ניצוי מלא והוא מסוגל לשמור על חום גוף, מסוגל לעוף ובעצם לתפקד כתוכי בוגר.
במידה והוא עם ההורים - בשלב הזה ההורים מפסיקים בהדרגה להאכיל אותו, וככה מדרבנים אותו לצאת מהתא.
במידה והוא באומנת - בערך בשלב שהגוזל עם ניצוי חלקי, המגדל מניח באומנת קערה קטנה עם מזון מוצק (כופתיות/זרעים) והגוזל מתחיל
בהדרגה לטעום ולאכול. בשלב שהוא עם ניצוי מלא ואוכל יחסית הרבה מהמזון המוצק - המגדל מוריד בהדרגה את הדייסה עד שהגוזל
אוכל מהמזון המוצק מספיק במהלך היום ולא זקוק יותר לדייסה.
התהליך של הרגלת הגוזל לאכול עצמאית ולהפסיק לאכול דייסה ממזרק/לאכול מההורים - נקרא גמילה.