אוקיי, כמה טיפים שאולי יעבדו גם עם כלב לא ממושמע:
1. לגרום לכלב לקשר בין רגשות נעימים לבין התוכי - מה הכוונה? כשהכלב בסלון נגיד, ומישהו נכנס לסלון עם התוכי,
להגיד לכלב "הנה התוכי הגיע, איזה כיף!" בטון שמח (אבל לא נלהב מדי כדי לא להלהיב את הכלב), ולתת לכלב צ'ופר וליטוף.
אבל לדבר עם כוונה, הכלב מבין מהטון אם אתם באמת שמחים או אם אתם מזייפים..
אם הכלב רגוע ליד התוכי, לצ'פר וללטף. אם הכלב קופץ או נובח פשוט להפנות אליו את הגב ולהתעלם ממנו.
2. לדאוג שלכלב לא תהיה גישה כלל לכלוב של התוכי. שלא יווצר מצב שאם אין אף אחד בבית, הכלב יכול להגיע לכלוב ולהטריד את התוכי.
3. לתת להם להתקרב בשיטה הנכונה - לאט לאט, ובמצב ששניהם רגועים (בעיקר הכלב). דוגמה מישהו יושב על הספה עם התוכי,
ומישהו אחר מגיע עם הכלב (אם צריך אפילו להחזיק בקולר כדי שלא יתקדם צעד אחד אפילו אם הוא לא במצב רגוע.)
אם הכלב רגוע, מתקרבים צעד, ועוד צעד לאט לאט, מלטפים, "כל הכבוד", עד שהם במרחק מספיק זה מזה (לא קרוב מדי, חצי מטר מספיק).
אם הכלב קופץ או מנסה בכוח להגיע לתוכי, פשוט להחזיק בקולר ולהגיד "לא!" רק כשהוא רגוע אפשר לאפשר לו להתקרב.
4. זמן. פשוט להמשיך עם מפגשים יזומים כאלו, עד שהכלב יבין שהתוכי זה לא צעצוע, ושהוא מוכרח להיות רגוע בקשר אליו.
לדאוג שלכלב לא תהיה גישה לכלוב של התוכי ולא לשחרר את שניהם ללא השגחה. עם הזמן הם אמורים להתרגל זה לנוכחות של זה.
בהצלחה, מקווה שזה יעזור
