תוכים מידע ומכירות

היי,

יש לנו תוכי בן שנתיים,
בזמן האחרון הוא התחיל למרוט את עצמו ומאז לא מפסיק

אנו לא יודעים מה לעשות וכיצד לגרום לו להפסיק.

מה ניתן לעשות?

תודה

היי שני וברוכה הבאה.

נושא מריטה אצל תוכים בדרך כלל מאוד מורכב. המריטה יכולה לנבוע ממספר גורמים וביניהן טפילי עור הגורמים לגירוי. בעיית תזונה מחסור בויטמינים או אלרגיה. בעייה התנהגותית (חרדה, מתח, שיעמום) או מחלה .

בתמונה אני רואה שהמריטה נקודתית האם הוא מורט במקומות נוספים?
מתי התחילה המריטה? האם נעשה שינוי במיקום של התוכי או בכמות היחס הניתנת ?

המריטה אכן נקודתית באזור הצוואר.
המריטה התחילה באזור ספטמבר, הוא היה מורט ממש ממש בקטנה, באוקטובר נסענו אני ובעלי לתאילנד לחודש ובזמן הזה הוא היה אצל חמותי (מקום שהוא מכיר כי הוא שם איתנו בשישי שבת) כשחזרנו הוא היה כבר ממש מרוט באיזור הצוואר, כשחזרנו הוא שמח לראות אותנו מאוד והנוצות התחילו לצמוח, אך לאחר שבועיים הוא שוב חזר למרוט, נסינו להקדיש לו עוד תשומת לב, אומנם בשעות הערב כשאנחנו חוזרים מהעבודה ומעט בבוקר כשאנחנו מתארגנים לעבודה.
מה שנראה זה שכל פעם שהוא רוצה לעשות משהו ולא מצליח הוא מתחיל למרוט, או שבבוקר אני תמיד לוקחת אותו איתי בזמן שאני שוטפת פנים, ואם אני לא לוקחת אותו אז הוא מתחיל למרוט, הוא עומד בקצה של הכלוב ועושה תנועות עם הכנפיים וזה נראה כאילו הוא ממש רוצה לבוא, אם ברגע הזה מושטים לו יד הוא קופץ וישר בא.
המיקום של הכלוב הוא בסלון בצמוד לספה, אם אנחנו נמצאים באיזור שלו אז הוא לא מורט.
הוא מאוד אוהב אותנו ומדבר ומשחק ואוהב מאוד ליטופים ובא אלינו חופשי.
התזונה שלו לא השתנתה, אנחנו נותנים לו כופתית וגם תערובת גרעינים וכופתיות וגם מידי פעם אוכל מושרה ומידי פעם פירות ירקות.
אנחנו מאוד דואגים לו,
מקווה שלא שכחתי משהו,

האם אתה ממליץ לקחת אותו לווטרינר?

כפי שציינתי קודם לכן נושא המריטה מאוד מורכב. וטרינרים נוטים להתחיל הטיפול ע"י סידרת בדיקות על מנת לשלוש מחלות.
לרוב נבדק התוכי למחלות כגון:
המקור והנוצות, פוליומה, כלמידיה. וטרינרים אחדים אף יוסיפו לבדיקות בדיקת כבד כליות ובדיקה לגילוי מתכות כבדות בדם.
מעבר למחלות שציינתי בדרך כלל ינתן לתוכי טיפול למניעת טפילים חיצוניים וטפילי מעיים (גם אם אין צורך ... והמטרה למניעה)
הטיפול לטפילים ינתן לאחר מגרד עור ובחינתו תחת מקרוסקופ כדי לשלוש טפילים.
בדיקות נוספות ייעשו על מנת לקבוע האם לתוכי חוסרים של ויטמינים במיוחד ויטמין A.

עד כאן (בערך) סידרת הבדיקות שיכולה לקבוע שני דברים. האחד זה שהתוכי חולה באחת המחלות שציינתי והשנייה שהוא בריא.
אם חלילה מדובר במחלת המקור והנוצות, בעצם מדובר במחלה שאין לה טיפול וריפוי . כשהמחלה מתפרצת חלק מהסממנים החיצונים הינם נשירה ונוצות שגדלות בצורה לא סימטרית ומקורזלת. נשירת נוצות ובין היתר מריטה. למחלה אין טיפול ובעצם סופו של התוכי למות בשלב כזה או אחר.
אגב, כבר אני אומר לך כדי שתרגעי שמה שרואים בתמונה אינו קשור למחלה שציינתי.

מלבד המחלה שנקראת המקור והנוצות אף מחלה לא קושרה באופן ישיר למריטה. ראיתי תוכים חולים שאינם מורטים וראיתי תוכים בריאים לחלוטין שמורטים, כך שבעצם כל הבדיקות שתיארתי (מלבד למקור והנוצות) ושנעשות בתחילת הטיפול לא יכולות בעצם להצביע על הבעייה.
אני אתן לך דוגמא, אם נניח נמצא שהתוכי נשא של חיידק הכלמידיה, האם טיפול במחלה יפסיק את המריטה? כמובן שלא.
לגבי טפילים, כשיש טפילים לתוכי אפשר לראות אותם על גבי הנוצות מצד אחד ומצד שני המריטה או הגירוד אינו מקומי.

לאחר סידרת הבדיקות והטיפולים בדרךך כלל מגיעים לכך שמדובר בבעיית התנהגות.
הטיפול בבעייה התנהגותית עובר בתחילה לטיפול במגדל/ים עצמו. בדרך כלל וטרינר יבקש שתי פגישות על מנת ללמוד את התנאים בהם התוכי נמצא, מיקומו, הזמן והיחס שהוא מקבל, גירויים שונים שיש לתוכי בכלוב, חשיפה לשמש, מקלחות וכו'.

לאחר מכן הוטרינר ידריך את המגדל ויתקן התנהגות או ישנה גישה של המגדל לתוכי. לרוב המגדל יצטרך בעצמו למצוא את הסיבות לכך שהתוכי נמצא בלחץ ומורט על מנת לפתור את הבעייה.

עכשיו אם החלטת לפנות לוטרינר אני האחרון שאגיד לך לא לעשות זאת. יתכן וכדאי לבדוק את התוכי ולוודא שהוא בריא. חשוב שתדעי שלא חייבים לעבור את כל התהליך ואת יכולה להפעיל שיקול דעת בבדיקות שיעשו לתוכי. אפשר בקלות להגיע להוצאה של אלפי שקלים כאשר לא כל הבדיקות קשורות באופן ישיר לבעייה.

אם מחליטים לפנות לוטרינר, חשוב מאוד לפנות לוטרינר שמתמחה בבעלי כנף. אם צריך לנסוע לוטרינר שנחשב לטוב יותר בתחום כדאי לעשות נסיעה. בסך הכל אם הוטרינר יהיה מספיק מקצועי לאבחן את התוכי עם כמה שפחות בדיקות וטיפולים בסך הכל עוד תצאו כולכם מורווחים.

אני אישית לא צריך הרבה כדי להבין שמדובר בבעיית התנהגות. הבעייה העיקרית היא שהמריטה לעיתים קרובות הופכת לאובססיבית וכבר לא תמיד יש קשר ישיר למצב בו נתון התוכי. כשהמריטה הופכת לאובססיה די קשה להפסיק זאת. את יכולה למשל להשוות זאת לכסיסת ציפורניים. זה כבר נעשה מבלי משים.

ברשותך אמשיך מחר לגבי פיתרונות אפשריים ועל מה צריך לשים דגש.

גם אני חושבת שזו בעיה התנהגותית כמו שציינת מכיוון שאנחנו בקרבתו הוא לא מורט... אני צודקת? זה קשור אחד לשני?

אני רוצה להוסיף שבזמן שהוא מורט הוא גם מתעסק עם הציפורניים..

אני אשמח לשמוע לגבי פיתרונות אפשריים

תודה

בדיוק כך, כסיסת ציפורניים מעידה על לחץ ותיסכול.

אני תמיד מציע למגדל עצמו לנסות ולמצוא את הסיבות. גם וטרינר לא ימצא את הסיבה לבעיית התנהגוץ מאחר והוא לא נמצא בקירבת
התוכי ולא יכול לעקוב אחר התנהגותו. בנוסף לניסיון למציאת הסיבה ללחץ שהתוכי מפגין לנסות ולהקל עליו את השיעמום כשהוא לבד.

אפשר לעשות מספר דברים.
1. לפנות לוטרינר שיתן טיפול תרופתי שמיועד להרגעה על בסיס טבעי. זה יכול להקל על התהליך.
2. לקלח את התוכי פעם עד פעמיים בשבוע. אם הוא אוהב אפשר כל יומיים, אם אינו אוהב ואת מעוניינת בשיטות לרחצה בקישור הבא:
רחצה לתוכים כמה ואיך
מקלחת לתוכי - שיטות רחצה
3.העשרת הכלוב בצעצועים מתאימים למצבו. השיטה הטובה ביותר זה לרכוש מספר צעצועים מתאימים ולהחליף ביניהם. מכניסים צעצוע (לאחר שמוודאים שהוא אינו מפחד ממנו) וכשהתוכי מתחיל להתעסק עימו מוציאים ומכניסים חדש. וכך הלאה , לאחר מכן מחליפים היניהם. בכל פעם יש לו עניין מחדש והוא אינו משתעמם.
צעצועים שמתאימים לתוכי הינם צעצועי עורלמשל או צעצועים העשויים מעץ טבעי חזק שמאפרים לו לכרסם ולפרק.
בנוסף לצעצועים אלה אפשר להכין לבד בבית תוספות קטנותץ ואהובוץ לפירוק. מיקה שלי למשל מפרקת גלילי נייר טואלט שאני מכין
לה ותולה על צעצועים, בקישור הבא יש לך הסבר:
התועלת שבגליל נייר הטואלט
4.לבדוק האם הכלוב מספיק מרווח. כלוב גדול ומרווח, גם אם בעוד מספר סנטימטרים יכול לחולל פלאים אצל התוכי.
5.להימנע לחלוטין ממזונות מעובדים כגון במבה, מזון מקופסאות שימורים, מזונות מתובלים או מומלחים. להימנע לחלוטין ממוצרי חלב ובשר למינהם.
6.להימנע מעישון בסביבת התוכי.
7.בגלל שהמריטה הינה נקודתית אני אישית הייתי מורח על העור ומסביב לו (בערך סנטימטר מסביב לעור) אלוורה. אפשר אלוורה ג'ל ואפשר אלוורה נוזלית. יתכן מאוד שכתוצאה מהמריטה המקום עצמו מגורה מה שגורם לו שוב ושוב להתעסק במקום. מעבר לזה לעיתים טעם האלוורה דוחה אותם והם ולא נוגעים במקום. שווה ניסיון מאחר ולהזיק זה לא יכול.
8.מריטה אצל התוכי די משפיעה על המגדל ובני הבית. מרגע שמתחילה בעיית מריטה מבלי שנשים לב אנחנו יותר בוחנים ודרוכים. לעיתים אפילו מנסים לגרום לתוכי להפסיק או גוערים בו.
במקרים כאלה עלול להיווצר מצב שהתוכי ילמד שכשהוא מורט הוא מצליח להסב את תשומת ליבנו אליו. יש להימנע לחלוטין מהתייחסות לתוכי בשעת מריטה. אפשר לנסות ולהסב את תשומץ ליבו אך בצורה כזאת שלא יקשר בין המריטה ולהתייחסות שלנו.

כללי:
ביציאה וחזרה הבייתה לא לפנות לתוכי בדרמטיות ושימחת יתר. להיכנס הבייתה או לצאת בצורה שאינה מקצינה את הפעולה.
לא לשחרר את התוכי מיד עם ההגעה הבייתה. לתת קצת זמן ורק לאחר מכן לשחרר אותו.

להימנע מיצירת הרגלים. לא להרגיל את התוכי לדפוסי פעולה מאחר ואם זה אינו נעשה התוכי נכנס ללחץ.

לנסות בתקופה הקרובה לבחון מה גורם לתוכי להתנהג בלחץ. למשל מתי הוא מושך את הציפורן או מבצע תנועות שמביעות לחץ.
האם לאחר הוצאתו מהכלוב? האם כשאתם בבית והוא נמצא בתוך הכלוב? וכן הלאה. לנסות ולשבור את השיגרה.

שינה, בכל מקום שנקרא ובהמלצת וטרינרים מדובר על כך שתוכי זקוק ל 10 שנות שינה שקטות בחשיכה. ישנם שמכסים את כלוב התוכים
כדי לאפשר להם חושך כאשר האור בבית דולק וישנה פעילות עד מאוחר בלילה.
אני נגד כיסוי הכלוב. כיסוי הכלוב לא גורם לתוכי לישון. לא מוציאים לתוכי את הסוללה כשמכסים את הכלוב. להיפך. אני טוען שתוכי שהכלוב שלו מכוסה דרוך יותר. הוא מנסה לפרש את הקולות שהוא שומע ואינו רואה. לוודא שאין מדובר בסכנה.
כלוב מכוסה אוגר את אבק הנוצות ועלול לאורך זמן לגרום לבעיות נשימה.
מניסיון אני יכול לומר בוודאות שהתוכי ישלים שינה במידה ותחסר לו במהלך היום. גם בטבע התוכי לא ישן 10 שעות במנוחה. תוכים ישנים כשהם דרוכים לסכנות ולכל רחש ותזוזה הם נדרכים.
מעבר לזה יש בבית הגידול שלי מצלמות אבטחה, התוכי נראים מאוד פעילים בשעות שונות של הלילה כאשר יש חשיכה מוחלטת.
בשעות היום ובמיוחד בשעות הצהריים הם משלימים שינה ונחים.
בכל זאת אם מדובר בבית שבו יש אור ופעילות עד השעות שממש מאוחרות אפשר לחשוב לכיוון של כלוב שינה קטן שישמש את התוכי לשינה בחדר אחר ושקט של הבית אם יש כזה.

במידה ולא הייתי מובן או שיש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.
כתבתי את הדברים העיקריים ואני מקווה שיהיה שיפור לטובה. כמובן שאשמח לעידכון בהמשך.

קודם כל תודה רבה על כל העצות,

תראה שמתי לב ואני כמעט בטוחה במאה אחוז שזו הסיבה,
אנחנו גרים בדירת סטודיו, וכל פעם שאני או בעלי הולכים למקלחת הוא מהר בא לקצה הכלוב ואם אנחנו לא מיד לוקחים אותו הוא מתחיל לעשות עם הציפורנים לצעוק ולמרוט את עצמו. כנ"ל גם אם המטבח שהוא לא בקשר עין שלו.
איך מתקנים את בעיית ההתנהגות זו?
ומה יקרה לו אם הוא ימשיך ככה למרוט? היום ראיתי שהיה לו טיפה טיפה של דם.

ועוד דבר... אנחנו עוד מעט עוברים דירה, מה ניתן לעשות בקשר לזה? איך ניתן לגרום למעבר ליהיות נעים יותר ופחות מאיים עבורו?

אנחנו מאוד מאוד מודאגים,
תודה רבה

אפשר להבין את החרדה שלו כשאתם יוצאים מטווח הראייה שלו.
בטבע התוכים שומרים תמיד על קשר עין, בן או בת הזוג נעלמים כאשר הם אובדים או נטרפים. הקריאות והשריקות בטבע נועדו לשמור על קשר
ולוודא שהכל כשורה. אם נצא מתוך נקודת הנחה שעזיבתכם לתקופה ארוכה זהו האירוע הטראומטי שגרם לו להתחיל במריטה אז הפחד שלו מפני עזיבתכם (כפי שקרה בעבר) די מובן ומתקבל על הדעת. מאחר והתוכי מורט לא הייתי מתחיל איתו תהליך שעלול להחמיר את מצבו. בשלב זה דווקא הייתי פועל להעלאת ביטחונו של התוכי. הייתי כן לוקח אותו איתי לאמבטיה עוד לפני שיתחיל להיכנס ללחץ. אפשר להניח מעמד או להניח אותו על גבי הצינור של הוילון וכו'. האדים של המקלחת והקירבה רק יעשו לו טוב.
שוב, לגבי המטבח, אם אפשר לגרור מעט את הכלוב הצידה כדי שתהיו בקשר עין מה טוב. כשיומאים מטווח הראייה לדבר אליו. אם הוא ישמע אתכם הוא יהיה הרבה יותר רגוע. המטרה שלכם עכשיו באופן מידי צריכה להיות הפסקת המריטה. וזאת ע"י כך שתמצאו ותסמנו את המקרים בהם התוכי נלחץ ותדאגו לבצע שינוי שיגרום לתוכי להפסיק.

אגב, ישנה אפשרות נוספת של התקנת קולר לצווארו של התוכי (כמו לכלבים לאחר ניתוח). בדרך כלל התוכים מאוד סובלים מהקולר ולא מסתגלים אליו.
עוד אפשרות של הלבשת חליפה שמונעת מהתוכי לתלוש נוצות ונקראת "חליפה רפואית". אני למשל לא אוהב את השיטות שהזכרתי, במיוחד כשמדובר בתוכים גדולים.
מה גם ששני המוצרים אינם מטפלים בבעייה ומונעים אותה באופן זמני. לאחר הורדת הקולר או החליפה התוכי חוזר בדרך כלל למרוט.

לגבי המעבר.
נסו להכיר לו את הדירה קודם לכן, אם זה מתאפשר קחו אותכם איתו לפני המעבר כדי שישהה בדירה לצידכם מעט. זה יכול לעזור.
נסו למקם אותו בהתחלה לפחות במקום שיזכיר לו את המקום הקודם, נניח אם היה ליד חלון או בפינה בין שני קירות וכו'.
דאגו שבעת המעבר לא תהיה המולה רבה מידי סביבו, פועלים, מובילים שעלולים להציק וכו'. במידה וכן העבירו אותו לחדר שקט יותר ומידי פעם הגיעו אליו עם צ'ופר ומילות חיבה.

האם כשהתוכי סגור בכלוב ואתם יוצאים מטווח הראייה עדיין הוא פועל בעצבנות כמו שאת מתארת? הכוונה האם נושך את הציפורניים ומורט?

הזמן היחידי שהוא סגור בכלוב זה כשאנחנו לא בבית, ואז אין לי מושג אם הוא מורט,
השאלה אם היא באמת אני ימשיך להרגיל אותו לבוא איתי כל הזמן למקלחת זה לא יחמיר ?

והוא היה מורט מעט מעט לפני הנסיעה.

המצב שלו מחמיר מרגע לרגע,

מה יקרה אם הוא לא יפסיק?

מתוך סקר קטן שעשיתי הסתבר לי שחלק ניכר מהתוכים דווקא מורטים כשהם יוצאים מחוץ לכלוב והמריטה בתוך הכלוב אם היא נעשית
היא נעשית בצורה ממש מועטה.
לכן אני מציע שתנסו להוציאו מהכלוב כשאתם באמת פעילים איתו באופן ישיר. כך שמחוץ לכלוב הוא יהיה מועסק על ידכם.
לא רואה סיבה שתהיה החמרה במריטה כתוצאה מכך שהוא יהיה איתכם קרוב יותר כשאתם בבית.

תוכי מורט בדרך כלל יפגע אך ורק בנוצות, לעיתים המצב יכול להחמיר עד כדי פגיעה בעור ובבשר וכאן אין ברירה ויש להתערב ולהשתמש באביזרים כגון קולר.

האם ניסית כבר לעשות שינויים? האם השתמשת באלוורה באופן נקודתי?