תוכים מידע ומכירות

חברי הפורום שלום,
לפני כבערך שבוע החלפנו לדווינצ'י את האוכל מתערובת גרעינים לכופתיות, בשיטה שהומלצה לנו באתר - במשך היום יש לו כופתיות בלבד ובחצי שעה בערב אנחנו נותנים לו השלמה מהתערובת. כבר מאז נראתה דעיכה ברמת הנחמדות של דווינצ'י אך בימים האחרונים התוכי פשוט כל הזמן בזעם.
מנסה לנשוך כל הזמן העיניים שלו לא רגועות ואפילו הוא לא נרגע שאנחנו מביאים לו צ'ופר, לפעמים גם כשהוא עומד על האצבע הוא סתם מנסה לנשוך את היד ומנסה להכאיב.

אנחנו שואלים את עצמנו מה יכול להיות שעשינו לא בסדר ומצאנו שתי אפשרויות:
1. יותר מדי אנשים בקרבתו במהלך היום - הוא נמצא בסלון וכל אורך שבא מתקרב מנסה קצת לשחק ולדבר איתו או אפילו לקחת אותו ולא כולם מצליחים להוציא אותו מהכלוב כי לפעמים הוא קצת מראה תוקפנות ואנשים נרתעים.
2. החלפת האוכל מה שנראה לנו יותר הגיוני כי באמת מאז ההתנהגות שלו בדעיכה מתמדת.

חשוב להגיד שלפני החלפת האוכל הוא היה מאוד מאוד חברותי לא נשך בכלל בכלל נתן לגעתת כמעט כל הזמן בכל הגוף שלו..

מתוך כל זה עולות לנו כמה שאלות:

1. כמה חשוב שהתוכי יאכל כופתיות ולא תערובת? חשוב להגיד שהתוכי בין חודשיים-שלושה ואנחנו לא רוצים לוותר על הטוב ביותר בשבילו.
2. כמה זמן לוקח לתוכי להתרגל? ומתי צריך להוציא לגמרי את הגרעינים?
3.המצלות נוספות.

התוכי אוכל כופתיות? הוא הרי לא מורעב, עדיין אתם נותנים את התערובת בערב לפי מה שאתם אומרים.
לדעתי אין קשר כלל לאוכל. הקשר היחיד זה הקירבה של זרים ובמיוחד הניסיונות להוציאו מהכלוב.
השאלה הנשאלת היא מדוע זרים ניגשים אליו ומנסים להוציאו? תוכי ובמיוחד תוכי שהוא צעיר עלול לפתח מהר מאוד אגרסיביות כתוצאה מקירבה של אנשים לא מוכרים וכאלה שהגישה שלהם לא נכונה. יאבד אמון בסובבים וגם במגדלים שהוא מכיר אותם.

אני מציע לדאוג להפרדה בין המבקרים והאורחים לתוכי. פשוט לא לאפשר לאנשים לגשת אליו.
לתת לו לבנות את הביטחון מחדש ואת האמון שמתערער.
שוב, איני רואה קשר בין השינויים באוכל לתקופנות שאתם חווים.

יכול להיות אלי, אנחנו נפריד אותו כשמגיעים אורחים.
בכל מקרה בחצי שעה שאנחנו נותנים לו הוא אוכל כמו מטורף את התערובת! ואחרכך נהיה הרבה יותר רגוע ונחמד...בגלל זה חשבנו שזה עניין האוכל

אם זה עניין האוכל שגרם לו לשנות מצב רוח, זה משהו שיחלוף עם הזמן.
ברגע שהוא ילמד שזה המזון שהוא מקבל ויאכל כראוי המצב רוח שלו יהיה כרגיל (אם זה מה שגרם לשינוי, למרות שאני בספק).

אגב, אני ממליץ כשאתם ממלאים לו כופתיות, להיות בהתלהבות. "יאמי איזה טעים בלה בלה..." לחייך. כשמים את התערובת לעומת זאת, לא לעשות מסיבה.

שלום לכולם!
נראה שבאמת דווינצ'י התרגל לכופתיות.
בכל זאת בסביבת הכלוב כמעט תמיד הוא מאוד תוקפני וקשה מאוד לקחת אותו מהכלוב בלי איזה קרבון איתו...
אני לא יודע למה הוא כל כך תוקפני שם...אחרי שלוקחים אותו בדרך כלל אחרי חצי דקה הוא נרגע...
אני מעוניין להתחיל לאלף אותו בדברים קטנים אבל אני לא יודע אם הוא מוכן..האם אפשר כבר לנסות?

אתם מנסים להוציאו מתוך הכלוב והוא מתנגד?
אתם יכולים להתחיל באילוף בסיסי של "עלה ורד" מה שיעזור לכם גם למנוע את החיכוכים של הוצאתו או העלאתו ליד.

כשיש מישהו בבית אנחנו פותחים לו את הכלוב והוא עולה לבד למעלה. אבל בכללי לא משנה איפה הוא נמצא בסביבת הכלוב זה ממש קשה לקחת אותו... לא זוכר מצב שניסיתי להוציא אותו מבפנים כי חוץ מבלילה הוא תמיד בחוץ(על המקל העליון שמחזיק את פתח הכלוב). אם הוא היה נשאר בפנים בכלל נראה לי.
לגבי האילוף איך בדיוק מאלפים "עלה ורד" בדגש על ה"רד" שלא מובן...

ראשית חשוב שהתוכי יהיה סגור בכלוב בחלק מהזמן שאתם בבית. הוא צריך להיות מורגל לכל המצבים.
אם הוא ממש מעוניין לצאת כשאתם בבית בזמן שהוא סגור בכלוב נסו לנצל זאת לכך שהתוכי יעלה על היד בדרכו החוצה.

לגבי הקושי בהעלתו ליד. התוכי שלכם אינו מעוניין לעלות על היד מסיבות שונות שצריך לברר אותן. האם הוא חש חוסר ביטחון כתוצאה מטילטול היד. האם הוא חושש מידי. או שאינו רוצה בקירבתכם מאחר ואינו חש בנוח ומפחד.
בכל מקרה התוכי למד לגרום לכם למעט בניסיונות להעלותו ליד ומצליח להפגין בהצלחה את מורת רוחו מכך שאתם מבקשים ממנו לעלות ליד.
אלכסנדרינים כמו שאר בני משפחתם די הפכפכים, זקוקים להחתמה מעולה ובכל יום כמעט הם מבקשים שיקנו את אמונם מחדש.

דווקא בגלל המצב חשוב להתחיל בתירגול מאחר וזה יכול לשפר את הקשר והקירבה.

ראשית יש להכין מעמד או לדאוג לתחליף שעליו התוכי יוכל לעמוד ביציבות. אפשר להשתמש לצורך כך במשענת כסא.
חשוב שהתוכי לא יהיה גבוה מאוד כשהוא עומד על המשענת ויגיע לכל היותר לגובה החזה.
אפשר לצפות את המשענת במגבת אבל בצורה שהתוכי לא יחליק איתה.

את המעמד יש להעביר לחדר בבית ועדיף לחדר שאינו מוכר לו או שאינו חש בו בנוח במיוחד. בכל מקרה
האילוף צריך להיעשות במקום שאינו בקירבת הכלוב ובמקום שקט שאין בו הפרעות שיכולות להסב את תשומת לב התוכי מהאילוף עצמו.

השיטה אינה קשה ליישום. משתמשים בצ'ופרים ובהרבה תשבוחות.
הצ'ופרים צריכים להיות קטנים כך שהתוכי לא יתעסק עימם זמן רב, למשל שקד מרוסק , לתת חתיכה קטנה בכל פעם.
גרעין קלוף וכו'.
לשבח את התוכי בשימחה יתרה כדי שירגיש שהוא עושה משהו טוב ומשמח.

להעביר את התוכי למעמד. לעמוד מולו די קרוב אבל לא קרוב מידי כך שלא יאחז בנו ויטפס עלינו.
להושיט יד לאיזור החיבור שבין הרגליים לבטן ולדחוף מעט אחורה, תוך כדי השמעת הפקודה "עלה".
את הפקודה יש להגיד בנימה סמכותית בקול ברור.
לאחר עליית התוכי ליד לשבח ולתת צ'ופר. לאחר מכן להעבירו מאחרי משענת הכסא כך שיוכל לטפס ולעלות
שוב לסטנד ולפקוד עליו "רד".
את הפקודות יש להגיד תוך כדי מילוי הפקודה כדי שהתוכי יקשר ביניהם.

לעבוד עם התוכי מספר דקות ביום, פעם עד פעמיים ביום.
אם לא מובן או שנראה קשה ליישום תשאלו שוב.