שאלה נוספת, האם הנוצות היו כסוסות כשראיתם אותן בתחתית הכלוב או שהן היו שלמות?
הגוזל בן 9 חודשים זאת אומרת גמול כחצי שנה, מה הוא אכל בשלושה חודשים הקודמים למזון שהבאתם לו ? אני מדבר על הכופתיות.
ללא קשר למריטה כרגע, התזונה שאני אישית ממליץ עליה צריכה להיראות כך:
כופתיות כ 75% מהמנה היומית - חברה ותיקה ומוכרת בשוק עדיפה - עדיף נטורל ולא צבעוני כמובן ללא צבעי מאכל.
שאר ה 25% מחלקים כך:
ירקות ופירות עם דגש על ירקות פעמיים שלוש בשבוע
תערובת זרעים לתוכים גדולים פעמיים בשבוע
תערובת השרייה/ הנבטה פעמיים בשבוע.
תוספת סידן בצורת אבן גיר או סבידה.
את התוספות נותנים בערב, כך במהלך היום התוכי יאכל את הכמות של הכופתיות הרצויה.
את הסידן אפשר לרסק / לטחון לאבקה ולפזר על מזון לח כגון השרייה או ירקות לאחר שטיפתן.
לגבי המריטה, הלואי שזה היה כל כך פשוט ומסתכם "בחוסר סידן". מריטה נחשבת לאחת הבעיות המורכבות והקשות לפיתרון.
בכל הספרות במאמרים ומחקרים שונים ( וכמובן בהמלצות הוטרינרים ) יש לשלול תחילה בעיות בריאותיות, סידרת בדיקות מקיפה הכוללת את המחלות המוכרות, בדיקות כבד, בדיקות של מתכות בדם ועוד, ועוד, ועוד.
המעניין הוא שאין מחלה אחת שאפשר להצביע עליה כגורם למריטה. גם במחלת המקור והנוצות הידועה לשימצה יש מצב שיראו שהתוכי
בבעייה בריאותית עוד לפני שיראו שיש פגיעה בנוצות.
לאחר הבדיקות ובמידה ונמצא שהתוכי חולה במחלה שניתן לטפל בה מומלץ לתת טיפול.
בינתיים הוטרינר כבר יתחיל לאבחן את מצבו של התוכי כבעייה קוגנטיבית התנהגותית.
מתוך ניסיונם של אחרים אני אסתכן ואומר שרוב רובם של מקרה המריטה הינם קשורים קשר הדוק לבעיית התנהגות.
אני אומר זאת מתוך זה שאני מצביע על עובדה פשוטה, לא נמצא שום קשר ישיר בין מריטה למחלה כלשהיא ואני לא מדבר על מחלות
סופניות כמו המקור והנוצות או פוליומה. בשתי המחלות כך וכך אין מה לעשות מאחר ואין טיפול שיכול לעזור ( ברוב המקרים).
לכן, אני יכול להמליץ לכם להתמקד ולצאת מתוך נקודת הנחה שמדובר בבעיית התנהגות.
במידה והתוכי מגלה סימפטומים הקשורים במחלה בד ובד עם המריטה יש לבצע את הבדיקות הרלוונטיות.
תוכי יכול להתחיל ולמרוט ממגוון סיבות, פחד, דיכאון, תיסכול ואפילו רצון לקבל את תשומת לב הסובבים אותו.
גם כאן זה די מורכב לאבחן את הבעייה ומבלי לאבחן את הבעייה קשה עד בלתי אפשרי לטפל בה.
במקרים כאלה אני אומר "תירו לכל כיוון" נסו הכל, כאשר זה רק מתחיל קל הרבה יותר לעצור את זה ולהפסיק את המריטה, לאחר
מכן זה כבר הופך להרגל גרוע שקשה להתפטר ממנו.
1.מתחילים בכך שמשתדלים לקלח את התוכי תכופות יותר, האם התוכי שלכם מתקלח/ התקלח? איך הוא מגיב לרחצה?
2.תעסוקה בכלוב, הרבה צעצועים בכלוב זה ממש לא טוב. תוציאו את הצעצועים, הכניסו בכל פעם צעצוע או שניים לכל היותר. בידקו איזה צעצוע מושך את התוכי וגורם לו להתעסק עימו ולפרק אותו, זהו צעצוע טוב, אפשר להוציא את הצעצוע תוך כדי שהתוכי מתעסק עימו ולהחליף בצעצוע אחר. את הצעצוע ה"טוב" שהתוכי מתעסק איתו להכניס בימים שנעדרים לתקופה ארוכה, הרבה צעצועים לא יגביר את הרצון של התוכי לשחק והוא יהפוך אדיש אליהם.
3.הוסיפו ענפים ועלים לכירסום, ענפי זית עם העלים ( ללא פרי), ענף אקליפטוס עם העלים, ענף מעצי פרי הדר גם הם מצויינים כמו לימון, תפוז, תפוח וכו'.
4. ניירות לפירוק, בקישור הבא תראו מה מיקה שלי אוהבת מאוד, לפרק גלילי נייר טואלט:
התועלת שבנייר טואלט
5.לנסות ולהעסיק את התוכי הרבה ככל שניתן אך בשום אופן לא להתייחס למריטה עצמה, צעקות, געירותאו כל סוג של יחס ( גם טוב וגם רע) עלולים להחמיר את הבעייה.
אפשר להתעלם לגמרי או להסיח את דעתו של התוכי כדי שלא יקשר בין הפעולה של המריטה לכך שאנו פונים אליו.
6. לנסות ולאבחן מתי המריטה מתרחשת, האם בתוך הכלוב, האם מחוצה לו, האם כשאינכם בבית.
לגבי השאלות ששאלתי, מחכה לתשובה.