אלי מעניין שאתה מעלה את השאלה. יש לי סיפור שבדיוק מתאים, ומצביע על כך שהתוכים מבחינים בשינויים,
ומזהים דברים מוכרים או זרים.
אני בדרך כלל איני חובשת כובע, אפילו לא בקיץ, גם לא כאשר אני עובדת בחצר ונותנת אוכל ומים לתוכים אפילו שזה באמצע הצהרים.
לפני שנה יום אחד היה נורא חם, וכרגיל אני אוהבת להסתובב בחוץ בשעות הצהריים. משום מה החלטתי לחבוש את הכובע הצבעוני שלי שהבאתי מתילנד.לוקחת את הכלים עם המזון, מפתחות של הכלובים ומתחילה את הסבוב.
אני שמה לב שיש מהומה רבתית ברגע שמתקרבת לכלוב הראשון. לא כל כך התרשמתי, חשבתי בטח שמחים שמחלקת אוכל. אבל משהו בכל זאת היה לי חשוד, ועורר את תשומת ליבי. בכל הכלובים התוכים התחילו להתרוצץ, ולברוח אחורה ולא מפסיקים לצעוק.ואני מדברת איתם, כי מכירים את הקול שלי, אבל זה לא עוזר.
פתאום האסימון שלי שוב נכנס לפעולה, ואני אומרת להם, חברה אני לא בטוחה שהבנתי אותכם, אבל בואו ננסה אם זה נכון מה שאני חושבת,שאתם פשוט לא מזהים אותי עם הכובע
.עליתי למרפסת, הנחתי את הכובע על השולחן, וירדתי בחזרה לכלובים.
שקט ושלווה, כאילו הכל בסדר ולא קרה כלום כמה רגעים לפני כן.
אז כן הם מזהים ומגיבים.
התוכים שלי הם כמו כלבי שמירה .הם לא מגיבים שהחתולה או הכלבה שלי יוצאות לחצר, אבל אוי אם איזה חתול זר עובר אפילו רק על המדרכה הסמוכה, אפילו שלא נכנס לחצר.ושהוא כן נכנס קולות המקהלה נשמעת עד לשמיים.
ולא רק זה. יש אצלנו הרבה עורבים. יש לי בריכת נוי עם כד גדול בתור פילטר, שלפעמים מתמלא מים עד למעלה.יש עורב אחד שמותר לו לנחות על השפה ולהתרחץ שם, ואפילו להכנס למרפסת ולעמוד על המעקה ליד המדרגות שיורדות לחצר.
איך הם מזהים אותו אין לי מושג, לי הם נראים אותו דבר, אבל הם לא
אז אשמח לשמוע גם רשמים של אחרים, כי על המרפסת אני יושבת בתאטרון בשורה הראשונה בהצגה יומית.
ולא צריכה להגיד לכם שאני נהנית עד השמיים
