מזל שיש על מי לסמוך
נשלח: 01 יוני 2008 16:39
מזל שיש על מי לסמוך, וזה בטח לא אני.
כיוון שלקקריקים שלי בקעו הרבה גוזלים (7 ),החלטתי לעזור לאמא והוצאתי להאכלה שלושה מהם, את הצעירים ביותר.
בינתיי עברו כבר כמה שבועות והחברה התפתחו יפה.יש להם כבר ניצוי מושלם, עברי כבר לגור בכלוב בחדר העבודה, וגם התחילו לנקר את הזרעונים.
כיוון שהם ממש היפראקטיביים, ומתחילים להתעופף, בהאכלה של הבוקר חשבתי שכבר צריך לגזור את נוצות התעופה.עוד לא הספקתי לגמור את המחשבה, אחד מהם התעופף לי מהידיים, ויצא לתור את הבית.
מצאתי אותו בפרוזדור, אבל לא הספקתי לתפוש אותו כי נאלצתי לגשת למקום מאוד חשוב,(שירותים) ואי אפשר לותר.
מה לעשות גם לגוף יש צרכים משלו.עוד הספקתי להגיד לגוזל תשאר כאן ואל תזוז ! , אבל כמסתבר זה לא השפיע עליו, כי כשחזרתי לא היה לו זכר.
כל הגוזל בקושי גודל אגרוף, יכול להסתתר בכל מקום, ומתחת לכל דבר. ידעתי שאין לי מה לחפש לבד, אז קראתי לעזרה את הכלבה שלי שהיא כלבת צייד, וכבר הראתה לי , וניצלתי כבר כמה פעמים את הכישרון שלה.
אמרתי לה את מילות הקסם "חפשי ושימרי", ונעמדתי בצד להסתכל. היא התחילה להסתובב בבית, דחפה את אפה לכל מיני מקומות, אבל הגוזל לא נמצא.
בסוף הלכתי בחזרה למחשב, והשארתי אותה לבד שתעשה את המלאכה.
כעבור כמה דקות שומעת נביחה אחת.מיד הבנתי שהיא מצא אותו, וקוראת לי.כשנכנסתי לסלון מצאתי את הכלבה שוכבת עם הפנים בכיוון לאחד הקירות, ומסתכלת למעלה לאחת התמונות. כשהרמתי את עיניי ראיתי על מסגרת התמונה את הגוזל.
ברור שתפסתי אותו והחזרתי לכלוב.
לכלבה אמרתי יפה תודה וקיבלה המון ליטופים וחיבוקים
אז מזל שעל אחת מאיתנו אפשר לסמוך
כיוון שלקקריקים שלי בקעו הרבה גוזלים (7 ),החלטתי לעזור לאמא והוצאתי להאכלה שלושה מהם, את הצעירים ביותר.
בינתיי עברו כבר כמה שבועות והחברה התפתחו יפה.יש להם כבר ניצוי מושלם, עברי כבר לגור בכלוב בחדר העבודה, וגם התחילו לנקר את הזרעונים.
כיוון שהם ממש היפראקטיביים, ומתחילים להתעופף, בהאכלה של הבוקר חשבתי שכבר צריך לגזור את נוצות התעופה.עוד לא הספקתי לגמור את המחשבה, אחד מהם התעופף לי מהידיים, ויצא לתור את הבית.
מצאתי אותו בפרוזדור, אבל לא הספקתי לתפוש אותו כי נאלצתי לגשת למקום מאוד חשוב,(שירותים) ואי אפשר לותר.
מה לעשות גם לגוף יש צרכים משלו.עוד הספקתי להגיד לגוזל תשאר כאן ואל תזוז ! , אבל כמסתבר זה לא השפיע עליו, כי כשחזרתי לא היה לו זכר.
כל הגוזל בקושי גודל אגרוף, יכול להסתתר בכל מקום, ומתחת לכל דבר. ידעתי שאין לי מה לחפש לבד, אז קראתי לעזרה את הכלבה שלי שהיא כלבת צייד, וכבר הראתה לי , וניצלתי כבר כמה פעמים את הכישרון שלה.
אמרתי לה את מילות הקסם "חפשי ושימרי", ונעמדתי בצד להסתכל. היא התחילה להסתובב בבית, דחפה את אפה לכל מיני מקומות, אבל הגוזל לא נמצא.
בסוף הלכתי בחזרה למחשב, והשארתי אותה לבד שתעשה את המלאכה.
כעבור כמה דקות שומעת נביחה אחת.מיד הבנתי שהיא מצא אותו, וקוראת לי.כשנכנסתי לסלון מצאתי את הכלבה שוכבת עם הפנים בכיוון לאחד הקירות, ומסתכלת למעלה לאחת התמונות. כשהרמתי את עיניי ראיתי על מסגרת התמונה את הגוזל.
ברור שתפסתי אותו והחזרתי לכלוב.
לכלבה אמרתי יפה תודה וקיבלה המון ליטופים וחיבוקים
אז מזל שעל אחת מאיתנו אפשר לסמוך
, אבל היא באמת בתמים רצתה לעזור.