דף 1 מתוך 1
סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 09:32
על ידי אביבה
לא פעם אנחנו מבקרים בחנות חיות או בכל מקום אחר, או רואים סרט בו מככב/ים בעלי חיים ונפשכם יוצאת
ל"אחד כזה בבית".
האם תרכשו תוכי או בעל חיים אחר כגחמה של הרגע, או שתצאו בידיים ריקות כדי לשוב הביתה
לחשוב היטב למה נכנסים, ורק אז לנהוג בהתאם למסקנות שהסקתם?
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 09:52
על ידי phantomf4
האמת היא שלא אעשה זאת לא פעם ראיתי מיקרה בחנויות בעלי חיים
שבו היה דג ליצן(דג של מים מלוחים)והילדים שהיו עם הוריהם רצו את נמו מהסרט ששבר קופות
האמת שגחמה כזאת גורמת להיכחדותם של בעלי חיים רבים כי אנחנו תמיד רוצים אך לא יודעים
מהם תנאי מיחייתם הבסיסית של אותם חיות וכך הם מתים ואז מצפים לסרט הבא והדבר חוזר חלילה
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 09:53
על ידי יהודה גבריאל
צודקת ב100% למרות שזה כבר קרה לי שהתאהבתי בתוכי שנכנסתי לחנות חיות ובסוף קניתי אותה
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 10:19
על ידי אביבה
[quote="493";p="19823"]צודקת ב100% למרות שזה כבר קרה לי שהתאהבתי בתוכי שנכנסתי לחנות חיות ובסוף קניתי אותה[/quote]
ומה עלה בגורלה?
אלון, צודק.
נמו, כלבים דלמטיים, פולי (קוניור) ועוד "כוכבים", מוצאים עצמם עוברים מיד ליד במקרה הטוב,
או במכלאות וגרוע מזה במקרה הרע.
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 14:55
על ידי eli_lea
זה קורה וקורה הרבה,פגשתי כבר הורים וילדים שהגיעו לחנות חיות לקנות דג ויצאו בנוסף עם גור חתולים,גחמה של רגע
של ההורים לחץ של הילדים והכוונה "נכונה" של המוכר,נדיר שגורלן של החיות הנקנות בצורה כזאת מסתיים בטוב,את חלקם
של הקונים אנו מוצאים מבקשים עזרה וכמובן על חלקם לא נשמע לעולם.
התקווה היא שיותר ויותר יחקרו יתענינו ורק לאחר מכן יקבלו החלטה.
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 17:24
על ידי אביבה
כשאדם מתקשר אלי ומבקש להתעניין על תוכי "בשביל הילד" אני שואלת מיד מה גילו של הילד.
אבל בדר"כ המשפט "בשביל הילד", מלכתחילה, מטה אצלי את המאזניים לכף חובה
ואני מסרבת.
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 18:04
על ידי phantomf4
כאשר אומרים זה לילד כבר כואב לי הלב כי אני יודע מה גזר דינו של התוכי \ציפור
וכשתאמרו מה מחירו אז יענו לכם :מזה למה זה יהלומים? זה כולה לילד
וואלה אתה גנב נו תוריד בניינו כמה אתה רוצה נו תיהיה גבר
ואז אני לא מוכר גם אחרי שקיבלתי לא פעם אייומים על חיי אני יודע איך
להיתמודד עם נבלות ,בעלי החיים לא יודעים.
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 18:32
על ידי eli_lea
השאלה לאיזה גיל אתם קוראים "ילד" ?אני מכיר כאן בפורום ילדים בלי להעליב (לעומת גילי המופלג) שמטפלים ומחתימים טוב
יותר ממבוגרים,לכן לא הייתי מכליל,נכון שלילד חסר ניסיון וחסר ידע זה חוסר אחריות לתת לגדל תוכי,אך אם ההורים שותפים ואחראים אני חושב שזוהי חוויה לכל המשפחה.
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 14 יולי 2008 20:00
על ידי אביבה
אלי,יש אמת בדבריך., אבל לא מדובר ברוה אלא במיעוט יחסי.
לצערי אני לא בטוחה שהילד(8, 10, 12 וכד')ו/או הוריו, לוקחים בחשבון הוצאות שונות והתמודדות עם בעיות כגון בריאות והתנהגות.
מעטים הילדים המתמידים ומבינים את האחריות שלוקחים על עצמם ברכישת בעל חיים.
הנטל נופל בד"כ על ההורים, שמהר מאוד מרימים ידיים.
Re: סוף מעשה במחשבה תחילה, האומנם?
נשלח: 15 יולי 2008 05:58
על ידי אביe
אני רפרפתי קצת בתגובות, אבל אענה על השאלה הראשונה של אביבה
במחשבה של רגע קניתי את הקויניור שלי, נהנתי איתו מאוד
במחשבה של רגע קניתי את הכלבה שלי, אני נהנה איתה ושמח שיש לי שותפה לילדות
במחשבה של רגע קניתי נחש, ברח לי באותו הערב
במחשבה של רגע אימצתי עד לבגרות שלושה גורי חתלוים בני ימים ספורים, כיום הם מבוגרים מפוזרים במשפחה
במחשבה של רגע אימצתי גורה מאי תנועה בלי אמא, האמתי שזה לא היה נושא לדיון כמו מקרה החתולים הקודם כי זה לא היה נתון לשאלה, שני מצבים היו של חתולים במצוקה
הגורה כיום בת שלושה חודשים בערך היא מואכלת טוב ומלווה אותי כל הזמן בחוץ, אמא שלי לא מרשה לי להכניס אותה הביתה..אבל כשאין אף אחד בבית אני מכניס אותה אז אני לא ממהר לקרוא לה חתולת רחוב
לפי דעתי כל נושא הוא בפני עצמו. בכללי, קניית בעל חיים צריכה לבוא עם מחשבה ותיכנון לעתיד ולא בהתרגשות של הרגע.