היי אלי היי לכולם,
אלי יקירי אתה העלית את שאלת מליון הדולר ממש כך, כי אני בטוח שהמון חבר'ה צעירים שגרים בבית הוריהם ימצאו עיניין בדיון הזה..
אני רואה את עצמי כבעל נסיון רב בעיניין, כולי בן 25 עדיין זרעון וכולה שנה גר מחוץ לחממה של ההורים, כצעיר מתבגר וכילד, התשובה "לא!!!" הייתה שגורה בפי הוריי דיי הרבה כי החיידק אצלי הוא הרבה מעבר לתוכים, אני מגדל גם נחשים, כלב וצב, חלק מהפריטים נמצאים בבית הוריי וחלק אצלי בדירה.
תראה אני כצעיר דגלתי בשיטה של "לקבוע עובדה בשטח" ואז לתת לסביבה להסתגל לעיניין, עד היום אני עושה זאת לחברה שלי שגרה איתי כפרה עליה
,
אבל יש כאן מן האגואיסטיות מכיוון שההורים שלנו הם אולי הדבר היקר ביותר שיש לנו כי הרי מי עוד תומך בנו כשקשה לנו כמו ההורים?? אפילו עכשיו בהיותי רושם שורות אלו אני נתקף געגועים של ממש כי תקופה ארוכה ממש לא ראיתי את משפחתי הם בצפון ואני במרכז(אתם יודעים עבודה לימודים אין זמן
)ץ ולכן אנו צריכים לכבד אותם ואת רצונם כי אל נשכח ש"אנו" גרים אצלם ולא הם "אצלנו". אני אתן הדגמה פשוטה:
אם נביא למשל תוכי וההורים היו נגד כי הם לא מבינים עד כמה החיה הזו מדהימה עד כמה הנשמה של החיה הזו יודעת לבוא לידי ביטוי כמו שאנו יודעים... והופ יום אחד נקבל לתיבת הדואר דואר רשום ומה רשום שם אם לא..... "הנך מתבקש להזיז את התחת ללשכת הגיוס"
אז מה שקורה זה שהשארנו את ההורים שלנו ואת האחים שלנו שלא כ"כ מתלהבים גם ככה מהתוכי, לטפל בו אבל מה?? תנחשו..
הם יטפלו בו אבל לא כי הם רוצים, אלא כי הם חייבים וזה מעין תיק שנופל על ההורים שלנו, ומי הקורבן?? כמובן שהתוכי האומלל כי הוא כבר לא יקבל יחס שקיבל ממך, ולא את אותו המזון כי הכי קל זה לתת גרעינים ולא לחתוך פירות וירקות למשל..
הרבה אולי ירימו גבה לאור הדברים שכתבתי ואולי יאמרו שאני מגזים אבל אני מדבר מנסיון כשהייתי בן 17 אמא שלי הייתה בהריון עם אחי(שיהיו בריאים) הבאתי תוכי ז'אקו בלי לשאול אותם כי מה לעשות חשבתי רק על עצמי ולא חשבתי על זה שלאשה בהריון ממש אבל ממש לא מומלץ לישון עם ציפור בבית, ואז אבא שלי היה צריך להחזיר אותו.. מכול הסיפור אני הפסדתי 500 ש"ח כי ביטלתי עסקה, והתוכי עבר טרטור מיותר. אותו הדבר קרה לי עם כלב שממש רציתי והבאתי בזמנו ובסוף החזרתי אותו.
לסיכום:
לכול החבר'ה הצעירים והיפים תגיעו להסכמה עם ההורים תסתכלו קדימה על איפה תהיו בעוד שנה שנתיים חמש כי תוכי למשל יכול לחיות כדי לראות את הנכדים שלכם ןתחליטו אם אתם בנויים לזה ואם אין הסכמה לא נורא זה לא ה"לא" האחרון שתשמעו בחיים...
תתאזרו כמוני בסבלנות, עד שתגורו לבד ואז תבנו גן חיות בבית.
היום יש לי את:
שוקי- הז'אקו המדהים שלי
טוטו-הכלב המצ'וקמקי שלי
צבי- צב האכלת יד שכבר 4 שנים אצלי בחצר. אני קורא לו צב האכלת יד
בלנקו- כרכן תירס לבן 1.4 מ'
קילר- הבן של בלנקו כרכן תירס נורמל 1.2 מ'
ואחרונה , ענתו'ש המהממת שלי (החברה המדהימה שמסכימה לבית משוגעים שהולך כאן
)
אז בהצלחה לכול הילדים שבתחילת דרכם,
אורן.
אבל כיום יש לי קוקטיילית מקסימה -אמנם לא הכי חברותית כלפי אחרים - ואמא שלי ממש לא אוהבת אותה אבל בגלל שהיא אצלי בחדר היא סובלת אותה בשקט, וגם דררה חמודה ממש שאותה אמא שלי מחבבת מעט...] 