החלטתי למסור את ג'סי שלי..
בחיים לא מסרתי בעל חיים וזאת פעם ראשונה שאני חווה את הכאב הזה.
אני זוכרת את כל מה שעברתי כדי להביא אותה, איזה סיוט זה היה.. שבועיים מראש (או יותר) של תיכנונים ושיחות טלפון וחוסר תיאום עם הבחור הלא-כל-כך רציני שמכר לי אותה. איך שכמעט אבדתי בראשל"צ בניסיון להגיע למקום הנכון.
וגם זכרונות טובים לא חסרים.. הבילויים המשותפים במועדונית, עם הילדים. איך שבנסיעות באוטובוסים ג'סי פתחה את הכלוב והחליטה שאם היא לא על הידיים היא עושה בלאגן. איך נהגתי לקחת אותה איתי לסידורים ברחבי חולון.
אבל זה לא הספיק..
זה לא הספיק כי בבית אין מי שמתייחס אליה יותר מלתת לה מים ואוכל.. אין מי שמדבר אליה, מוציא אותה, משחק איתה [אחותי שומרת לי על התוכים כשאני בצבא, את הקוקטיילית היא מאוד מחבבת אבל מהדררה היא פשוט פחדה.]
ולג'סי המקסימה שלי פשוט מגיע משהו יותר טוב. לא משנה כמה תוכים אביא בעתיד לג'סי אין תחליף. היא דררה עם אישיות משלה ללא ספק!
ג'סי תימסר למשתמש יהודה גבריאל מהפורום, שאני מודה לו על הפנייה ואני סומכת עליו שייתן לה את הטוב ביותר. אני כל-כך אתגעגע אליה..... אני מקווה ובטוחה ששם יהיה לה יותר טוב!
שיהיה בהצלחה, יהודה אם תהיה סבלני תקבל מתנה ייצור מקסים!! תהנה!!
