דף 1 מתוך 1

סיפור שרציתי לשתף אותכם

נשלח: 03 מרץ 2009 19:23
על ידי אווה
לפני כחודש קיבלתי אקלקטוס זכר כבן חמש.בת הזוג שלו נפטרה הוא נכנס לדיכאון, והבעלים לא רצו אותו יותר. לצערי סיפור מוכר, כשאנשים לא רוצים להשקיע בטיפול ובטיפוח בחיית המחמד שלהם פשוט מעיפים אותו מהביית.תמונהזה כך לגבי כל בעלי החיים.תמונה
בכל מקרה כשאותי שואלים האם אני מוכנה לקבל מישהו תחת חסותי, אני תמיד עונה כן, ואחר כך שוברת את הראש איך אני אסתדר.
אז כך לקחתי את האקלקטוס.באמת בערב הראשון עמד כל הזמן כמו פסל, ורק ניגש לשתות ממש הרבה, שמזה הסקתי שהוא היה די מיובש.למחרת התחיל לאכול והתנהג יפה מאוד.יש לציין שהוא לא האכלת יד, אבל לקח ממני אגוז ברצון כל לילה לפני השינה.מותר לתת לו, הרי זה לא מקלקל לו את השינייםתמונה.
אצלי הטלוויזיה דולקת כל היום, בעיקר בשביל זאזו על הערוץ "הופ" כך שיש דיבורים וקולות כאילו נוכחים בחדר. והנה לאט לאט הוא השתחרר ואפילו התחיל לדבר.
לפני שבועיים הבאתי לו בת זוג מסמג'ה, ושיהיה עוד יותר צפוף בבית הכנסתי עוד כלוב עבורה, ושמתי אותם אחד ליד השני שיתרגלו.
ביום ראשון כשזאזו פינתה את הכלוב שלה, העברתי את שני האקלקטוסים לשם, כדי שימשיכו להתרגל עכשיו כבר בכלוב גדול, ושיהיו ביחד.
ברור שגם הכלוב הזה נשאר עוד בביתתמונה ואני מתנהלת בסלון כמו בסלאלום על מדרון סקיתמונה.
בדיאבד עשיתי נכון, כי ברגע שנחתו בכלוב הזכר התנפל על הנקבה ולו לא הייתי נוכחת היה הורג אותה.קיבלו כמה שעגות אזהרה ממני וזה עזר כי הזכר הפסיק את ההתקפה. אני שמחה שהחלטתי לעשות כך ולא לשים אותם ישר בכלוב בחוץ, כי הייתי מפסידה את המלחמה, והיה יכול להגמר רע.
בכל מקרה הם הסתדרו יפה, הם לא רבים , יש שני כלי אוכל ושני כלי מים, כך שכל אחד יכול לאכול ולשתות איפה שהוא רוצה בלי לריב.
והנה סוף סוף הגעתי לשיא של הסיפור, ובמה שרציתי לשתף אתכם.
היום אחרי הצהריים הבאתי אגוזי פקאן טריים מהכל-בו עבור החבורה, ונורא התחשק לי לאכול, כיוון שלא רציתי לכרסם לבד נתתי לזאזו, וגם לאקלקטוסים.
קודם הגשתי לנקבה, וכשראיתי שהזכר מתרקב שיניתי את תוכניתי והגשתי לו ראשונה, כי לא רציתי שיהיה ריב.והנה הזכר לקח ממני את האגוז
ניגש איתו לנקבה והגיש לה לפה, ממש שם לה במקור.חברה אני כמעט נפלתי מהרגליים. כזה ג'טלמן, איזה עדינות.היה מדהים.
אחר כך הוא לקח את שלו, ושוב עשה משהו מעניין, ירד לכלי מים, הרטיב את האגוז ועלה למקל לאכול.
מי יגיד שאני לא צודק כשאומרת שיש לי כרטיסים בשורה הראשונה בתאטרון של הטבעתמונה

סליחה על המגילהה הארוכה, אבל אני כל כך התרגשתי שהייתי חיבת לספר לכם תמונה

Re: סיפור שרציתי לשתף אותכם

נשלח: 03 מרץ 2009 19:39
על ידי eli_lea
אווה היי,קודם אברך אותך על בת הזוג,כבר נאמר לי שקיבלת נקבה מדהימה,בהצלחה.
לגבי המגילה ,אני תמיד נהנה לקרוא את הסיפורים שאת מספרת בטעם רב,אני תמיד מדמיין איך זה נראה בבית אצלך
כשאת מתמרנת בין הכלובים תמונה,אני חושב שאמרו כבר הכל לגבייך ולגבי הגישה המדהימה לכל התוכים ובעלי החיים שברשותך,אני
מאמין שאת מקרינה להם ביטחון רב בהתנהגותך כלפיהם ולכן התוצאות.
אני כבעבר מאחל לך להמשיך להנות ולרוות נחת מכולם.

Re: סיפור שרציתי לשתף אותכם

נשלח: 03 מרץ 2009 19:43
על ידי עידו
ווואו אווה איזה סיפור מגניב
קודם כל תיתחדשי
נשמע ממש כיף לראות איך הטבע עובד אצלך בבית.
מקווה שיהיו גם תוצאות מהם.
בהצלחה

Re: סיפור שרציתי לשתף אותכם

נשלח: 04 מרץ 2009 16:36
על ידי אווה
תודה חברה על המילים הטובות תמונה
רוצה להציע לכל המגדלים להקדיש מדי פעם כמה דקות לשבת ולהסתכל על מעשה התוכי.
איך הוא מתנהג, מה הוא עושה. אפשר ללמוד הרבה מאוד מההתנהגות שלו, על אופיו, ועל מצב רוחו, שפת הגוף שלו.
זה רק יכול לעזור למגדל להבין יותר את תוכי המחמד שלו תמונה
פשוט צריך קצת סבלנות, ושקט.דרך אגב התרגעות כזאת יכולה להועיל גם למגדל עצמו.
בהצלחהתמונה

Re: סיפור שרציתי לשתף אותכם

נשלח: 04 מרץ 2009 16:42
על ידי ofek308
תתחדשי אווה:)
בהצלחה!

Re: סיפור שרציתי לשתף אותכם

נשלח: 04 מרץ 2009 16:55
על ידי נטליקי
פשוט ג'נטלמן אמיתי.
אווה תתחדשי. את אישה מקסימה ומגדלת לתפארת.
בהצלחה בהמשךתמונה

Re: סיפור שרציתי לשתף אותכם

נשלח: 04 מרץ 2009 18:07
על ידי uzibu
היי אווה, סיפור מקסים כהרגלך. תתחדשי ושיהיה בהצלחה.
בנושא הקדשת הזמן להתבוננות אני תמיד אבל תמיד ממליץ. אצלי יום ללא ישיבה של חצי שעה לפחות
בחדר התוכים הוא פשוט לא יום מוצלח. אני נהנה מכל רגע, להביט בתוכים לטעמי זה הדבר הכי מרגיע בעולם.

אגב,
אנחנו נשמח גם לעדכוני תמונות... הגלריה התחילה יפה ו...... תמונה