עכשיו יותר מובן מבחינת הגיל.
לגבי המזון,ההעברה לכופתיות חשובה מאוד וטוב שאת עושה זאת,לא לוותר בעניין והיא תאכל תזונה מאוזנת.
לגבי הכירסום,גוזלים בגיל המדובר אוהבים לכרסם ולבדוק עם המקור כמעט כל דבר,בתגובה את יכולה להסיח את דעתה
מכך ע"י ליטוף או להחזיק בקרבתך צעצוע מעץ שיהווה תחליף.
מעוף מהכלוב לריצפה לא צריך להוות בעייה אלא אם קיצוץ הכנפיים אינו נכון,במקרה כזה התוכי עלול להיפגע מהנפילה
צריך לוודא שהתוכי מצליח לרחף ולבלום את הנפילה,הדבר היחיד הוא החזרתה לכלוב למספר דקות,לאחר מכן אפשר
שוב לתת לה לטפס למעלה,זה יקח קצת זמן אך היא תקשר בין הירידה מהכלוב לבין "העונש" ,חשוב לא לצעוק מאחר והתוכי
יבעין את הפעולה כמשחק או דרך תקשורת,פשוט ללא מילים להרימה ולהחזירה לכלוב.זה צריך להיעשות מיד עם הירידה מהכלוב
כדי שהתוכי יקשר בין הדברים.
לגבי סגירתה בכלוב ,זה בהחלט גרוע ,בידייך לעצב את ההתנהגות ויפה שעה אחת קודם,התוכי צריך לדעת שחלק מהיום הוא מבלה בכלוב
וצריך להתרגל למצב זה,גם אם באפשרותך שהתוכי יהיה משוחרר כל היום יגיע הרגע בו תצטרכי לסגור אותו ואז יתחילו הבעיות הרציניות.
אני מציע לך להתעלם מכך שהיא "משתגעת" והשיטה היא חוסר יחס מוחלט,פשוט להתעלם ,אפילו לא מבט,כל שמן שהיא משתוללת צועקת
וכו' אפילו לא לגשת אליה,התוכים לומדים מהר מאוד כיצד לגרום לנו להתייחס אליהם ולאחר מכן קשה לשנות את ההרגל.
לכן חוסר יחס מוחלט,היא תירגע לאחר זמן מה ולאחר שהיא תהיה רגועה מספר דקות תגשי אליה תשבחי אותה על שהייתה בכלוב ללא
ה"שיגעון " שהיא הפגינה ואף תשחררי אותה לחצי שעה,לאחר מכן חיזרי על הפעולה שוב ושוב,רק כאשר היא תהיה שקטה תרשי לה לצאת
תוך כדי תשבוחות כמה היא טובה.
אני מבטיח לך שתוך יום יומיים תראי את ההבדל בהתנהגות.
במקביל כדאי שתמצאי צ'ופר כלשהו שהיא אינה יכולה לעמוד בפניו,זה יכול להיות חתיכות בוטן,גרעין,אגוז,קובייה קטנה של תפוח וכו',משהוא שאינו בתפריט היומי שלה ,את הצ'ופר תתני לה תוך כדי ליטוף ותשבוחות בכל פעם שהיא מתנהגת "כשורה" .
עלייך להיות רגועה מאחר והתוכים חשים במצבי הרוח שלנו ויודעים לזהות לחץ וחולשה.
בהצלחה נירית
(הפעם כתבתי נכון )ועדכני אותנו בהמשך.