תוכים מידע ומכירות

היי אנשים
אז אני מניח שכולכם יודעים שפטל נפטרה לפני כמה חודשים אבל אני עדיין לא מצליח לשכוח ממנה
יש לי ימים שאני לא יוצא מהבית בגלל באסה שזה קרה
אני מניח שלמרות הזמן הקצר שהיא הייתה אצלי נקשרתי אליה מאוד מאוד עד כדי כך שקשה לי להתמודד עם זה שהיא לא פה

איך אתם מתמודדים או התמודדתם עם אובדן של תוכי או בעל חיים??

נ.ב.
אמא שלי אמרה שליומולדת 16 (עוד פחות משנה) הם יקנו לי תוכי גדול, בעיקרון אני רוצה ג'אקו או אמזונה בלו פרונט שאני יודע שיש יחסית הרבה בארץ

פשוט לשכוח ולא להיזכר גם לי היה תוכי מעל שנתיים ומכרתי אותו עד לפני חצי שנה בגלל כמות הרעש העצומה אבל עדין אהבתי אותו וביום שמכרתי כמובן לידיים טובות אני בכיתי בלי הגזמה אולי 5 שעות ועכשיו אני מנסה לשכוח ולהמשיך אלה כרגע יש לי תיכנונים מקווה שיצא לפועל

הבעיה היא שאני לא רוצה לשכוח!!
זה משהו שרוצים אבל לא רוצים שישאר איתך
מצד אחד אתה לא רוצה לשכוח את החיה מצד שני אתה רוצה "לשמור" אותה איתך

אני יודע כמה זה קשה..
התוכי הראשון שלי היה תוכי שגידלתי והחתמתי אותו מגיל צעיר..
ולאחותי הייתה אסטמה והיא לי קשה להיפרד אבל חשבתי שאני מוסר אותו לשמירה בידיים טובות..
הבאתי אותו למגדל עם חווה גדולה שגר בכפר שלי ואחרי כמה זמן פרצו לו לחווה וגנבו לו את התוכים ואחר כך הוא גם עבר דירה אז אני לא יודע אפילו מה קרה לו..
אני מאוד התגעגעתי אליו..הפתרון הכי טוב זה פשוט להביא תוכי אחר שימלא את מקומו..
עדיין תחשוב עליו אבל זה יעזור..

עידו אני מכירה את זה.. קודם כשניקה עפה, כשתוכי עף זה כבר כאילו הוא נחשב למת אתה לא יודע מה איתו ואתה לא איתו יותר.. הייתי שבורה ואני עדיין שבורה וכל יום מסתכלת בתמונות ובסרטונים שלה ומסרבת לשכוח.
אחר כך הגיע קוקו שעוד לא היה אצלי בקושי שבוע וכבר מת.. כל יום אני הולכת מקום שבו קברתי אותו, ומסרבת לשכוח.
אני לא אגיד לך שתנסה לשכוח כי אני יודעת שזה בלתי אפשרי. אבל כן אגיד לך שאפשר להקל על הכאב באמצעות יציאה עם חברים, בילויים וככה לנסות לחשוב כמה שפחות.

עידו
הרגשה ממש מוכרת..
לי היה תוכי(קוקטייל) בקושי שנה ואני (שזה הכי כואב והכי עושה ייסורי מצפון) הוצאתי אותו החוצה והוא עף... שלוש שנים הייתי ממש בבאסה למרות שהיו לי עוד תוכים אבל לא אכלת יד (זוגות תוכונים, כנרים, פינקים) וכולם מתו זה היה ממש אכזבה..:/
בכל מקרה אני לא רוצה לבאס אותך.. אבל תנסה לזכור ולשכוח הכוונה שלא להיות בדיכאון ובבאסה, תנסה להסתכל התמונות או סירטונים ולהיזכר.
אני חושבת שזה בסדר גם להתגעגע מידי פעם..

הרגשה מוכרת התוכי הראשון שהיה לי היה דררה צהובה והיא מתה לי בידים נכנס לה חולדה לכלוב היא התחילה לצרוח הגעתי לכלוב שלה העפתי תחולדה בהתחלה אבא שלי הרים תתוכי אבל היא עשתה כאילו היא רצתה אותי שהיא באה לידים שלי היא התחילה להירגע ומתה
מאז אני לא יכול לשכוח אותה וגם לא רוצה

עידו החמוד
הכי טוב זה לחזור מהר מאוד לחיים רגילים,
ואני מאחל לך המון הצלחה עם התוכי החדש ,

עידו,

תהליך ההחלמה שלך ממה שקרה לפטל הוא נכון ואמיתי. הוא מה שעושה אותך בנאדם ומגדל טוב. אם לא היה מפריע לך, אם לא היה כואב לך, זה היה השלב שבו מבחינתי משהו לא היה בסדר. במובן מסוים כמישהו קרוב אלינו מת, אנחנו תמיד מחפשים את המקומות שבהם אנחנו לא היינו בסדר איתו. גם זה לגיטימי, זה חשבון הנפש שלנו ולמרות שבסופו של דבר שום דבר מוחשי לא יוצא ממנו, ההתעסקות בו מעצבת אותך כבנאדם. אתה תעריך את התוכי החדש יותר, אתה תיהיה קשוב אליו יותר, אתה תאהב אותו יותר ולאחר מה שהיה גם תסתכל עליו אחרת בכל יום מחדש.

אפשר להיכנס לדיונים פילוסופים שלמים על איך מוות מעצב אותנו כבני אדם. אני יכול להגיד לך שלי הייתה טרגדיה אמיתית במשפחה לפני כמה שנים ושכתוצאה ממנה אני בנאדם אחר לגמרי היום. לטובה או לרעה, המשפט מה שלא הורג אותך מחשל אותך, תופס גם בעולם התוכים.. עם כל הכאב.