שלום לחברים
נשלח: 10 ספטמבר 2009 23:45
שלום לבל חברים
נכון שהרבה זמן כבר לא ביקרתי כאן, אבל זה לא אומר ששחכתי אותכם.
ולראיה שכאשר בשוטטותי ברשת בעולם מצאתי משהו מעניין שאני חושבת שגם אתם צריכים לדעת, הנה הגעתי כדי לספר לכם.
מדובר בזוג שהתחילו לגדל קקדו האכלת יד.מאוד נהנו ממנו, אכל יפה, והתפתח.
גם התעלולים שלו הלכו והתפתחו לשמחת הבעלים. שיעשע אותם שלוקח את הגרביים, או בגדים אחרים ולועס אותם, אפילו שקלקל רוכסנים
של אימוניות לא כעסו עליו.
הכל היה טוב ויפה עד שיום אחד שמו לב שאהוב לבם לא כמו אתמול -שלשום.הפסיק לשעשע, לא כל כך אכל, היה עצוב ולא פעיל.
כיוון שגם בארץ הזאת היה קיץ מאוד חם חשבו שאולי המזג אוויר מכביד עליו.
אחרי שבוע שראו שאין הטבה במצבו החליטו לגשת לוטרינר.זה אומנם היה מבצע לא פשוט, רק אליו הנסיעה ברכב לקחה יותר משעתיים.
אבל הדאגה לשלומו הייתה גדולה והחליטו לעשות את המאמץ.
הוטרינר בדק את הקקדו, עשה בדיקות דם וגם החליט לעשות צילום רנטגן.
התדהמה הייתה גדולה שבצילום התברר שבזפק של הציפור ישנם 11 חלקיקי מתכת שהוא כנראה בלע מהרוסנן שפירק, וכתוצאה מכך
קיבל הרעלת עופרת.
למזלם הגיעו לוטרינר מאוד טוב, שעשה הכל כדי להציל את הציפור.עם זה הוא לא השלה את הבעלים והסביר להם את חומרת המצב.
התוכי קיבל במשך שבועות זריקות וכדורים (הבעלים עשו את הטיפול בבית) להורדת רמת הרעלים בדם, וחיזוק פעילות הכבד.
כמו גם קיבל טיפול מיוחד כדי לעזור לסלק את החלקיקים מהזפק.לצורך זה נתנו לו דייסה שבתוכה עירבבו חול, ואבנים קטנטנות כדי להפעיל ליתר פעילות את שרירי הזפק.
לכל זה התלווה פהעילות "חיפוש הזהב". זאת אומרת סינון ושטיפה של היציאות של הקקדו כדי למצוא את "עופרת הזהב"
אבל זה באמת לא היה מצחיק.לקח יותר מחודש עד שמצאו את הממצא הראשון.
כל שלושה שבועות נסעו עם הקקדו לביקורת לרופא, וחזרו על הצילום כדי לראות האם יש שינוי בתכולה.
לאט לאט בהמון סבלנותת ולא בלי משברים הצליחו לסלק את כל החלקיקים והתוכי התחיל לחזור לעצמו.
ואז הופיעו תופעות אחרות כמו קוצר נשימה ועיוותים ורעידות של הגוף.ושוב מתייעצים עם הוטרינר.
בינתיים כאשר מופיעות התופעות האלו הם לוקחים את הציפור ביד ועושים לו פוצינ'ו-מוצינו שבדיאבד יותר מאוחר התברר שהיה רעיון לא מוצלח.
והתגלית התבררה בצורה כזאת: יום אחד כשלתוכי הייתה התקפה, הבעלים איבד את סבלנותו וזרק לכיוונו קופסת גפרורים ריקה.
ואיזה הפתעה, התוכי נגיש והתחיל לשחק עם הקופסא והרעידות פסקו. הבעלים למדו מכך שפשוט צריך להשיח את דעתו של הקקדו מהמצב שהוא נתון ולאתגר אותו עם איזה דבר מעניין.מצבו הוטב,
כל הסיפור נמשך 9 חודשים עד שהקקדו "עמד שוב על הרגליים"
והיה שוב בריא.
חשבתי שכדאי לספר לכם את הסיפור כי גם אני התנסתי בניסיונות של זאזולינה לפרק רוכסנים, רק אני לא הרשתוילה לעסוק בזה.
לא בגלל שידעתי שזה מסוכן עבורה, אלה לא רציתי שתקלקל לי את הבגד, למזלה וגם למזלי.
כרגיל שוב יצא לי לכתוב מגילה, אבל אני כולי תקווה שיהיה לכם הסבלנות לקרוא אותה עד הסוף.ואם הצלחתי להזהיר מישהו בזה יצא שכרי.
ברצוני לאחל לכל החברים חג שמח ושנה טובה, הרבה בריאות אושר והצלחה בכל מעשיכם
ובינתיים שבת שלום
נכון שהרבה זמן כבר לא ביקרתי כאן, אבל זה לא אומר ששחכתי אותכם.
ולראיה שכאשר בשוטטותי ברשת בעולם מצאתי משהו מעניין שאני חושבת שגם אתם צריכים לדעת, הנה הגעתי כדי לספר לכם.
מדובר בזוג שהתחילו לגדל קקדו האכלת יד.מאוד נהנו ממנו, אכל יפה, והתפתח.
גם התעלולים שלו הלכו והתפתחו לשמחת הבעלים. שיעשע אותם שלוקח את הגרביים, או בגדים אחרים ולועס אותם, אפילו שקלקל רוכסנים
של אימוניות לא כעסו עליו.
הכל היה טוב ויפה עד שיום אחד שמו לב שאהוב לבם לא כמו אתמול -שלשום.הפסיק לשעשע, לא כל כך אכל, היה עצוב ולא פעיל.
כיוון שגם בארץ הזאת היה קיץ מאוד חם חשבו שאולי המזג אוויר מכביד עליו.
אחרי שבוע שראו שאין הטבה במצבו החליטו לגשת לוטרינר.זה אומנם היה מבצע לא פשוט, רק אליו הנסיעה ברכב לקחה יותר משעתיים.
אבל הדאגה לשלומו הייתה גדולה והחליטו לעשות את המאמץ.
הוטרינר בדק את הקקדו, עשה בדיקות דם וגם החליט לעשות צילום רנטגן.
התדהמה הייתה גדולה שבצילום התברר שבזפק של הציפור ישנם 11 חלקיקי מתכת שהוא כנראה בלע מהרוסנן שפירק, וכתוצאה מכך
קיבל הרעלת עופרת.
למזלם הגיעו לוטרינר מאוד טוב, שעשה הכל כדי להציל את הציפור.עם זה הוא לא השלה את הבעלים והסביר להם את חומרת המצב.
התוכי קיבל במשך שבועות זריקות וכדורים (הבעלים עשו את הטיפול בבית) להורדת רמת הרעלים בדם, וחיזוק פעילות הכבד.
כמו גם קיבל טיפול מיוחד כדי לעזור לסלק את החלקיקים מהזפק.לצורך זה נתנו לו דייסה שבתוכה עירבבו חול, ואבנים קטנטנות כדי להפעיל ליתר פעילות את שרירי הזפק.
לכל זה התלווה פהעילות "חיפוש הזהב". זאת אומרת סינון ושטיפה של היציאות של הקקדו כדי למצוא את "עופרת הזהב"
אבל זה באמת לא היה מצחיק.לקח יותר מחודש עד שמצאו את הממצא הראשון.
כל שלושה שבועות נסעו עם הקקדו לביקורת לרופא, וחזרו על הצילום כדי לראות האם יש שינוי בתכולה.
לאט לאט בהמון סבלנותת ולא בלי משברים הצליחו לסלק את כל החלקיקים והתוכי התחיל לחזור לעצמו.
ואז הופיעו תופעות אחרות כמו קוצר נשימה ועיוותים ורעידות של הגוף.ושוב מתייעצים עם הוטרינר.
בינתיים כאשר מופיעות התופעות האלו הם לוקחים את הציפור ביד ועושים לו פוצינ'ו-מוצינו שבדיאבד יותר מאוחר התברר שהיה רעיון לא מוצלח.
והתגלית התבררה בצורה כזאת: יום אחד כשלתוכי הייתה התקפה, הבעלים איבד את סבלנותו וזרק לכיוונו קופסת גפרורים ריקה.
ואיזה הפתעה, התוכי נגיש והתחיל לשחק עם הקופסא והרעידות פסקו. הבעלים למדו מכך שפשוט צריך להשיח את דעתו של הקקדו מהמצב שהוא נתון ולאתגר אותו עם איזה דבר מעניין.מצבו הוטב,
כל הסיפור נמשך 9 חודשים עד שהקקדו "עמד שוב על הרגליים"
והיה שוב בריא. חשבתי שכדאי לספר לכם את הסיפור כי גם אני התנסתי בניסיונות של זאזולינה לפרק רוכסנים, רק אני לא הרשתוילה לעסוק בזה.
לא בגלל שידעתי שזה מסוכן עבורה, אלה לא רציתי שתקלקל לי את הבגד, למזלה וגם למזלי.
כרגיל שוב יצא לי לכתוב מגילה, אבל אני כולי תקווה שיהיה לכם הסבלנות לקרוא אותה עד הסוף.ואם הצלחתי להזהיר מישהו בזה יצא שכרי.
ברצוני לאחל לכל החברים חג שמח ושנה טובה, הרבה בריאות אושר והצלחה בכל מעשיכם
ובינתיים שבת שלום
