תוכים מידע ומכירות

האם מצעדי החיים במחנות הם דבר חינוכי? חשוב? האם הנוער במסעות למחנות באמת לומדים על העבר? או שזה סתם טיול לח"ול עם החבר'ה באמצע שנת הלימודים? האם לא די בלימוד ההיסטוריה מבלי לדרוך באדמה ספוגת דם יהודים?
הרי צאצאי אותם רוצחים שפלים, חיות האדם, נהנים ומתפרנסים ברווח מזוועות השואה,
הרצחת וגם ירשת?!
רציתי לשמוע מה דעתכם, ורשמים משם ממי שהיה,
נזכור ולא נשכח,
בראש מורכן, נעם.

כבת לניצולי שואה ואמא לבת שיצאה למסע לפולין דעתי היא שרצוי ואפילו חובה לצאת לראות וללמוד ,
אני בעד אבל עם השגות רבות לגבי המתכונת שבה מתנהלים המסעות היום.

בעד. חשוב מאוד המסעות לפולין.
אני חושבת שיותר מתחברים לשואה כשרואים איפה זה היה ומה הם עברו.
אגב טיולים בית ספריים לירושליים ובמיוחד ל"יד ושם" הם חובה לפי החלטת משרד החינוך

אני נגד נסיעה לפולין במתכונת הבית ספרית.

אומנם לא יצאתי למסע, אך משיחות עם תלמידים קיבלתי את הרושם שזהו עבורם (עבור רובם לפחות) קודם כל מסע חברתי עם פה ושם קצת לימודי שואה..
התלמידים שחוזרים משם מספרים לי איזה "צחוקים" ושטויות הם עושים שם. מיותר לציין שאותי זה לא מצחיק כלל.

לעומת זאת, בעלי יצא למסע בפולין במשלחת צבאית והם חזרו כ"כ נסערים משם שקשה לי עד היום לדובב אותו שיספר לי מה ראה.
גם קצינים שיצאו דרך הצבא וזוהי עבורם הפעם השניה (כי יצאו גם למסע בבית הספר) אומרים שהחוויה היא לגמרי לגמרי שונה ושבתור בני נוער הם לא ייחסו כזאת חשיבות לזוועות ולשאריות המוות שנגלה לעיניהם..

טלי לא תמיד זה ככה. את צודקת במידה מה אבל לא תמיד זה ככה.
היום היה לנו טקס והילדים שהיו במסע לפולין ממש התרשמו והזדעזעו.
הם סיפרו את מה שראו. את השערות, את הנעליים, את מקלחות המוות וכמעט פרצו בבכי. זו חוויה מאוד חשובה, מרשימה, מזעזעת אבל הכרחית.
ואני מאוד מקווה ששנה הבאה אצא לפולין.
מי שרואה את זה בעיניים זה אחרת מלשמוע סיפורים. אם רואים בעיניים לא שוכחים, נוצרים את זה בזיכרון. ולכן לדעתי חשוב שכל תלמיד ייצא לזה.

טלי אני לא חושב כך. צריך להבין שנוער "סגור" יותר מטבעו. ליד החבר'ה או כל אדם אחר לרוב הם ידברו על
"הצחוקים" ולא על התחושות האמתיות שלהם. אני בטוח ללא צל שספק שזה עשה משהו אצל כל אחד ואחד
מהתלמידים במסע הנ"ל.

אני אישית לא הייתי עומד בזה ואני מבין את הרצון של הנוער לברוח לכיוונים כאלה ואחרים או לדבר על התחושות
האמתיות שלהם.

יש אנשים עם אופי שונה לא להכריך

זה תלוי בגיל ולדעתי זה הכרחי במיוחד לאלה שהמשפחות שלהם היו שמה ..
גם אני די בטוחה שבתחילת י"ב אני אסע לשם בגלל המשפחה [אצלנו המשלחות האלה רק בסוף החופש של כיתה י"א וחוזרים יומיים אחרי תחילת שנת הלימודים של י"ב ככה שזה לא ממש טיול באמצע שנת הלימודים) .
יכול להיות באמת שהם מספרים איזה צחוקים והכל כדי לא לדבר על הדברים הקשים שהם ראו שמה.. וגם הנסיעה לשם מותנית בציון התנהגות ראוי ותלמידים "מופרעים" לא נוסעים .

יש אנשים שלוקחים את המסעות האלה ברצינות ויש כאלה שרואים את זה כמו סתם טיול עם הח'ברה