הג'קו שלי - צריכה עזרה

[adila]

ההגיע אליי לפני מספר חודשים, עכשו בערך בן 4
נולד אצל מגדל "מסחרי" (לא יודעת מי), אולי התחיל כהאכלת יד ואחר כך יועד לריבוי. בת הזוג שלו מתה ממחלה והמגדל השאיר אותו בבית החולים, אחת הוטרינריות לקחה אותו אליה הביתה אחרי בדיקות ונתנה לו טיפול תרופתי ממושך. בשל חוסר זמן ותשומת לב היא החליטה למסור לי אותו, בתקווה שיהיו לו חיים טובים יותר.
הוא נמצא אצלי בסלון, יוצא מהכלוב שלו כל הזמן, בנינו לו סטנד מדהים שהוא מאוד אוהב. שורק, ממלמל ומתקשר, מאוד אוהב כלבים ולא חושש מהם בכלל (!), אפילו יורד לרצפה לשחק איתם. באופן כללי בעל אופי טוב ושמח, לא מורט, אוכל טוב כופתיות, פירות וירקות ונראה בריא.
העניין הוא שהוא כן חושש מבני אדם. מסכים לקחת אוכל מהיד אבל לא יותר מזה - הוא נבהל אם מקרבים אליו ידיים, לא נותן לגעת בו - מה שמראה שלא מדובר בתוכי פראי אלא אולי בהאכלת יד מקולקלת או לא מושקעת?? מה דעתכם? עכשו, אחרי מספר חודשים שהוא אצלנו, אנחנו רוצים לדעת האם יש דרך להפיג את החששות שלו ולהרגיל אותו למגע יד, וכך גם לקשר טוב ומספק יותר לכל הצדדים. כל דעה, עצה ונסיון אישי יתקבלו בברכה!!!!

[אווה]

עם המון סבלנות, אהבה, דיבור שקט, ופינוקים אחרי כל התקדמות ואתם תצליחו לקרב אותו אליכם.
זה יכול לקחת הרבה זמן, חדשים, אבל יהיה כדאי. ברגע שתפרצו את המחסום יהיה שינוי מדהים.
רק סבלנות רבה ,המון המון סבלנות .זאת מילת המפתח.
בהצלחה

[adila]

תודה אווה,
אשמח לדעת איך פורצים את המחסום..... פשוט לשים יד - הוא צורח ונושך כאילו מנסים לשחוט אותו..... האם כפפות עבות בהתחלה? האם הסטרס לא מזיק לו?

[eli_lea]

עדי פריצת המחסום יכול להיעשות ע"י קניית אמון התוכי מחדש,מאחר ואמרת קודם לכן שבאים אליכם הרבה חברים אני מתאר לי שגם ניגשים אליו
אני מודע לכך שלא לכולם יש גישה לבעלי חיים ובמיוחד כשמדובר עם תוכים לכן אם זה המצב היה רצוי בשלב ראשון לבקש מהחברים שלא יגשו
אליו,גם את וחברך צריכים לנהוג בזהירות,לא ללחוץ ולהכריח את התוכי לעשות דברים שאינו רוצה,אני מאמין שאתם כבר קוראים את שפת הגוף שלו ויודעים היטב
מתי הוא מרגיש מאויים או שהוא מנסה לסגת,אני אישית נגד שימוש בכפפות,אם הוא נושך סימן שהוא נרתע,הוא ירתע גם מכפפה והמטרה היא לא להעלותו בכוח
ליד ולהגן על עצמנו מפני נשיכה המטרה היא שהתוכי יעלה מרצון,יש לשים לב לתנועות שאנו עושים,תנועות מהירות עלולות להתפרש אצל תוכי במצבו כניסיון תקיפה
גם הניסיון ללטף כשאנו דרוכים ומוכנים לברוח כל רגע לא נסתרת מעיניו,עדיף לא לשלוח יד מאשר לשלוח יד מתוך פחד ולסגת כל פעם שהתוכי מזיז את הראש,הוא ילמד
די מהר שהוא צריך לתפוס את היד והוא ילך ויהיה מהיר יותר עם הזמן,מה הייתי כן מציע לעשות?
קודם כל כפי שאווה אמרה,האוירה חייבת להיות רגועה בסביבתו,יש לדבר אליו ברוגע,לת לו הרגשה שאנו נותנים לו את הזמן שלו ושומרים לו על הטריטורייה בלי להציק יתר על המידה
מאידך הייתי מציע להתחיל ולהשתמש באוכל האהוב עליו כאמצעי תקשורת,בדרך כלל מדובר על גרעינים ובוטנים,אני מעדיף גרעינים בגלל שהעיסוק בהם לא לוקח הרבה זמן,בבוטנים
אני משתמש מידיי פעם להפגין אהבה כאשר הזמן לא מאפשר לי לתת מספיק יחס,את הגרעינים והבוטנים צריך להסיר מהתפריט היומי שלו לחלוטין,מעתה הם יהפכו לצ'ופר
בגין מעשים "טובים" של התוכי.
את צריכה למצוא מקום שקט בבית,חדר סגור ללא הפרעות כך שרוב תשומת הלב תהיה מופנית כלפייך,פשוט הרחיקי כלבים חתולים תוכים נוספים וגם את החבר
רק את והוא,התחילי מכך שתגישי לו גרעין ואם הוא תוקפן אפילו כשידיך מושטת וגופך רחוק מהכלוב,בכל פעם שבחי אותו,לאט לאט את יכולה להתקרב ולשבח אותו
באותו משפט "תוכי טוב" או משהו שנוח לך בסגנון,נסי גם שהמהלך יהיה בשעות קבועות ביום ולמשך זמן קצר בהתחלה 10 דקות מקסימום,במידה והתוכי מנסה לתקוף
את יכולה להביט בו במבט חודר ולהגיד "לא" נחרץ לא בקול רם אך בקול תקיף,בכל פעם שהתוכי מתנהג יפה שפחי אותו באותו משפט שהחלטת.
אם את עוברת את השלב הזה בהצלחה,כלומר התוכי לוקח גרעינים מידייך ללא שום בעייה תוכלי לעבור לשלב הבא.

בינתיים את מוזמנת גם לקרוא את המאמר

שינוי התנהגות של תוכי נושך.

בהצלחה ועדכני אותנו בהמשך.

[אווה]

בשום אופן לא כפפות.מפחיד מלחיץ לא להשתמש.
במחסום התכוונתי למחסום פסיכולוגי.את כתבת שמוכן לקחת אוכל מהיד, אז כל פעם לקרב את היד אליו קצת יותר.
לא למהר, לתת לו את הזמנן להתרגל. עבר הרבה, טיפולים, בדיקות מקומות חדשים, הוא בטח עדיין הטראומה.
צריך הרבה מאוד סבלנות להחזיר לו את האמון בבני אדם. לשמור לא להלחיץ אותו.תמיד לדבר אליו בשקט, להרגיע אפילו לשיר. אל תיצחקי.אני מדברת ברצינות.לא לנסות לגעת בו ,לא לתת לו אפשרות להגיב בנשיכה או להתרגז.אם צריך להחזיק מרחק תשמרו מרחק, אבל כל פעם לתת איזה צ'ופר שאת יודעת שהוא אוהב.להחזיק ביד שהוא יבוא לקחת.
יכול להיות שיהיה יותר קל להתקרב אליו כשהוא עומד בחוץ. כי בתוך הכלוב הוא ירגיש מאויים, זה הטריטוריה שלו.
אז תנבסי לתת לו פינוק כשהוא עומד על הכלוב.
מדי פעם תני עידכון מה המצב? בהצלחה

[adila]

תודה אלי ואווה,
הוא לוקח לי גרעינים וצ'ופרים אחרים מהיד כבר כמה חודשים, אבל לא מתקדם מעבר לכך. אנחנו תקועים בשלב הזה, אני מנסה להבין איך מתקדמים הלאה

[eli_lea]

היי עדי,

קודם כל כהקדמה כדאי שתקראי חלק מתוך המאמר הנוגע בתופעה.

תיקון נשיכות ותוקפנות
המגדל צריך להיראות על ידי הצפור כשולט ובעל עמדה גבוהה יותר,תירגול שוטף ויום יומי וקצר
צריך להתחיל באופן אידיאלי מהיום הראשון שהציפור מובאת הביתה,וזאת עוד לפני שבעיות
התנהגות צצות.התחלת האילוף הינה אימון בסיסי לביצוע פקודות פשוטות כגון "עלה" "רד" "למטה"
"למעלה" "סולם" לגרום לתוכי לזוז ממקומו ולעלות על האצבע ולחזור ולרדת מהאצבע.
מקום האילוף צריך להתקיים רחוק מהסביבה הרגילה בה הצפור שוהה בדרך כלל, אם התוכי כבר נשך
בעבר אזי בסביבה חדשה ולא מוכרת יהיה הרבה פחות סיכוי שהתוכי ינשך.תוכים מגיבים לביטוי
מילולי שבחים/געירה ולהבעות פנים,בסוגי החיזוק החיובי צריך להשתמש כאשר התוכי מגיב ומבצע
פקודה שנתת,אם התוכי מתנהג לא כפי שמצופה הרם ראשך מעליו ואמור בטון תקיף "לא",אל
תשתמש בטון גבוה או צעקה התוכי עלול לחשוב שהינך "מקרקר" דבר שהם מאוד אוהבים,אין
להשתמש בתוקפנות כלפי התוכי או בעונשים מסוג כלשהו במהלך התירגול,התירגולים צריכים
להימשך עד אשר התוכי ממלא פקודות כנדרש וברצון.
אצל תוכי גבוה יותר אומר שולט יותר ומעל בסולם הדרגות,לכן חשוב שהתוכי יהיה נמוך יותר ממך עד
לגובה הלב,רצוי מאוד לא לתת לתוכי להיות על הכתף,גם מבחינת סולם הדרגות וגם בגלל סכנה
לאוזניים שפתיים ופנים,הפציעות עלולות להיות חמורות ביותר וככל שהתוכי גדול יותר כך הנזק
הנגרם גדול יותר, הבעלים צריך להכיר את התוכי את שפת הגוף שלו לצפות לנשיכה ולעצור אותה
ע"י מבט ופקודה לפני שהתוכי נושך,במידה והתוכי נשך התגובה צריכה להיות יעילה ומיידית, אם
הצפור על היד, הבעלים יכול להוריד את היד מרחק קצר ולגרום לציפור לאיבוד שיווי משקל,אם
התוכי על הזרוע, אפשר לסובב את הזרוע לגרימת איבוד שיווי משקל,בשום אופן אין להפיל את
התוכי או ללהוסיף דרמטיות בצעקות,אפשר להכניס את הציפור מייד חזרה לכלוב עם ביצוע הנשיכה
אבל צריך להיות בטוחים שאכן היא לא רוצה לחזור לכלוב ואינה מפרשת זאת כפרס,לאחר הנזיפה
הסתיים עונשה של הציפור,אין להמשיך ולהעניש את הציפור,חלק מהתוכים יסתפקו במבט תקיף
חלקם בפקודות וחלקם יצטרכו פסק זמן בכלוב,כל ציפור ואופייה.



תיקון התנהגות ונשיכות הנובעות מפחד
אם הציפור נושכת מתוך פחד חשוב לקבוע במדוייק מה המצב שגורם לציפור להיות מפוחד. לפעמים
הפחד יכול להיות מובן, כמו קול של שואב אבק. פעמים אחרות, זה יכול להיראות לא הגיוני אבל
אולי קרה משהו בעברה של הציפור שגורם לה לפחד ממשהו שאנחנו חושבים שאינו מזיק ואינו
אמור לגרום לפחד.
כאשר נמצאת הסיבה לפחד יש לבודד את הגורם ולהרחיקו,כאשר נמנע מאיתנו לבודד את הגורם יש
להרחיקו למרחק רב ולהרגילה בהדרגה,בכל פעם יש לתת לציפור חיזוקים חיוביים ולהרגיעה,הציפור
תשייך את הפחד לדברים טובים שקורים ולאט לאט תאבד את הפחד.

המסקנה היא שכדי לשלוט בהתנהגות הציפור ולהפסיק את הנשיכות חשוב לדעת מהי הסיבה
להתנהגות זו,כאשר הינך מבין את סיבת ההתנהגות קל הרבה יותר לעזור לציפור שלך והרבה יותר כיף
להיות בסביבתה,הציפור מצידה תהיה שמחה ורגועה לא פחות.
[HR]
אני מבין שהוא לוקח צ'ופרים מהיד אך מסרב לעלות עליה,כיצד הוא מגיב כשאת מניחה את היד כדי שיעלה עליה?
האם הוא מיד נושך/נרתע?

האם אתם נותנים לו את הצ'ופרים רק בזמן אילוף או גם כבדרך אגב?

[adila]

אלי,
קודם כל תודה רבה, קראתי את המאמר במלואו ואתחיל ליישם עוד היום את עניין הגובה...
כאשר מקרבים אליו יד ללא צ'ופר הוא נרתע לאחור ומתרחק בחשש. אם ירגיש שנדחק לפינה ינסה לברוח - לקפוץ או לעוף. נשיכה ינסה לתת כאשר אין מוצא אחר - אם אין לו לאן לברוח. אנחנו בדרך כלל לא מגיעים למצבים אלה ולא לוחצים עליו, אבל מאידך גם לא משיגים התקדמות. צ'ופרים הוא מקבל תמיד מהיד, כמה פעמים ביום, "כבדרך אגב" לעיתים וכחלק מנסיונות התקרבות לעיתים, כאשר אני מדברת איתו בשקט מקרוב. כמו שאמרתי, מעבר לכך אין ממש התקדמות...

[eli_lea]

שלב ראשון תפסיקו את ה"בדרך אגב" עם הצ'ופרים,הצופרים נועדו רק לאילוף והוא צריך לקשר
את הצ'ופרים למעשים טובים,בתחילה בעת האילוף לשבח אותו על עצם העובדה שהוא מתקרב ולוקח וכך הלאה,
לאט לאט להעלות את הרף ולא לתת לו אלא אם הוא מתקדם,שוב תפעלי לפי ההוראות ויהיו תוצאות,זה לוקח זמן וצריך הרבה מאוד
סבלנות אבל אין מצב שלא יהיו תוצאות,לא להראות פחד ולא לסגת במהירות ממנו,זה צריך להיעשות בניחותה ללא לחץ כדי שהתוכי יתרגל
ויחכה שוב לצ'ופרים,הכי חשוב כל פעם באותו מקום שקט ,ואת הצ'ופרים שהוא הכי אוהב לא לתת ביום יום כדרך אגב ורק בזמן האילוף.
אגב מומלץ להשתמש בצ'ופרים שלא יעסיקו אותו זמן רב,לדוגמה בוטן יכול לגזול זמן רב ולהוציא אותו מריכוז,אפילו את הגרעינים הייתי ממליץ לפצח
כך התגמול הוא מיידי וללא משחקים עם קליפות וכו'.

[adila]

אלי, כתבת "לאט לאט להעלות את הרף ולא לתת לו אלא אם הוא מתקדם,שוב תפעלי לפי ההוראות ויהיו תוצאות,זה לוקח זמן וצריך הרבה מאוד
סבלנות...."
מה שאני לא סגורה עליו זה, טכנית, איך עושים את זה? מה זה אומר "להעלות את הרף"? באילו "הוראות הפעלה" מדובר? איך בדיוק זה מתבצע מעשית?