במחשבה שהוא אולי חולה וחבל לסכן את שאר בעלי החיים בבית, ואתמול בבוקר היא אמרה שהיא חושבת עליו עדיין ואמרתי שגם אני
אמרתי לה שאי אפשר לשים עם הקוקטיילים והיא הסכימה לפתוח עוד כלוב.. (כל הבית נהיה בית גידול)
וזהו הבאנו אותו במחשבה שגם אם הוא לא ישרוד לפחות יזכה לשקט לפני הסוף ולא לניקורים מהקוקטיילים האחרים שם..
אלי מחר אני אקנה משקל.. באמת מעניין כמה הוא שוקל, אני אעדכן מחר

לא נראה לי שהוא מתקשר איתם, שומעים אותם בסירטון כי אני שרקתי לקטן מקודם ורמבו שרק לי והקוקטיילים שרקו לרמבו ובקיצור חגיגה,
אבל הקטן גם לפני זמן מה נעמד לו בשמש והתחיל לשרוק ככה ולהתמתח והקוקטיילים היו שקטים.. כנראה הוא סתם מקטר
בכל מקרה אם זה תקשור או קיטור.. מאמינה שזה חיובי, הוא ממש התעורר יחסית לאתמול.. ואני מאושרת

הנחתי לו מקל מוקדם יותר והוא טיפס עליו בהצלחה לגמרי לבדו. כשהחלפתי לו מצע הוא גם עמד על האצבעות שלי בלי בעיה,
ונתן קצת ללטף אותו.. והוא מסתכל עלינו מדי פעם רואים שהוא מבין.. שאנחנו רוצים בטובתו בסך הכל.. ממש פשוש קטן
אני מקווה רק שימשיך ככה

מתן הוא לא דרש תשלום.. אמא שלי הלכה לבד להביא את הקוקטייל והמגדל התחנן שהיא תיקח גם גוזל שהיה לו בתא בן שבועיים וחצי
בערך כדי שאני אחתים לו.. (ממש..) עוד ביום ראשון הוא הציע לי ואמרתי לו שאין לי אומנת ובלי זה אני לא יכולה לטפל (בכל מקרה לא
רציתי לקחת ממנו שום תוכי) וכשראינו את הקטן על הריצפה אני ואמא שלי הינו בשוק..
והוא הפרא אדם הזה אומר "הוא טמבל.. לא זז לא אוכל"
עיניים חצי עצומות, מתנדנד.. רזה כזה לעומת הקוקטיילים האחרים.. חשבתי שהוא חולה והוא לא ישרוד.. ואמרתי לו שהוא צריך לאכול אולי
לא האכילו אותו כמו שצריך, שיתן לו דייסה או משהו "לא הוא בסדר, הוא גדול כבר..הוצאתי אותו שלא יפריע להורים" ואז הרים אותו ושם
אותו בכלי של האוכל. והקטן זז ונופל כי אין לו כח ברגליים להחזיק את עצמו אפילו.. ואז ה"מגדל" שם לב שאין מספיק אוכל בכלי, ומילא
להם אוכל.. וישר הקוקטילים הסתערו והקטן התרחק מהם בקושי רב.. סימנתי לאמא שלי שנעוף משם כמה שיותר מהר כי לא סבלתי לשמוע
את האיש הזה.. כמה אדיש ואטום בנאדם יכול להיות... מתייחס לתוכי כמו לזבל..גועל נפש..
טוב אני סתם מתעצבנת עכשיו כשאני נזכרת.. בקיצור הקטן מרגיש יותר טוב, אני אעדכן בהמשך











