שאלה בנוגע להתנהגות מפוחדת של תוכי האכלת יד

[tomash501]

יש לי את ג'וני הקוקטייל 4 שנים, היא בוודאות נקבה וכבר הטילה ביצי סרק.

ג'וני עברה האכלת יד וגידלתי אותה ממש מגיל גמילה, היא בת בית ומחונכת מעולה, מבקשת אהבה וליטופים, ממש על אוטומאט ניגשת עד שהיא מגיעה לאזור הפנים שלי ומרכינה את הראש לליטוף, בנוסף מאומנת להמון תרגילים שונים ויודעת איך להתקלח בכיור, נרדמת עליי, רגועה מאוד עם אנשים כאשר הם יודעים להיות מאוד עדינים איתה כמו שאני למדתי. אין לה בעיות התנהגות, פה ושם היא כמו כל תוכי או ילד קטן מצייצת עליי כשאני מחזיר אותה לכלוב מתי שלא מתחשק לה אבל הכל די הגיוני.

יש לה כלוב גדול ותעסוקה, אך מכיוון שהיא לא מסתדרת טוב עם תוכים אחרים לרוב תמיד שמתי רק אחד איתה תוכון קטן שלצערי נפטר.

באיזשהו שלב של התפתחות האופי שלה ג'וני נעשתה יותר מפוחדת מרוב התוכים וגם לבני אדם, ובייחוד לתוכים היא לא מאפשרת בקלות להתקרב אם לא ניגשים באיטיות ובצורה מפורשת לא מפחידה, עכשיו זה בסדר יחסית בשבילי כי אני לא יודע איך לפתור את זה ומצד שני אני יודע איך להתמודד עם זה ורגיל לפנות אליה ביחס שהיא מקבלת.

הבעיה היא שבגלל שהיא צריכה חברה, גם אם היא לא יודעת כל כך לבקש את זה, ואני לא בבית כל היום, אני לא רוצה שתהיה לבד והבאתי לה בן זוג אפשרי. הקוקטייל שהבאתי הוא זכר בן שנה, וגם אם הוא לא הגיעה לבגרות מלאה אין לחץ. אני לא מוטרד מהאפשרות שהם יתכנסו בעצמם אבל מתסכל אותי לראות שהיא לא מאפשרת לו לגעת בה. הם יכולים לשבת ממש כך שהם נוגעים אחד בשני ללא הפרעה מצידה, וג'וני אפילו ניסתה לסדר לו את הנוצות בהתחלה, ואז הוא נבהל, ואז כשהוא ניסה היא נבהלה, ועכשיו זה פשוט עצוב לראות שהיא לא נותנת לו לגעת ואם היא מוצאת אותו עם ראש מורכן לידה היא פשוט נבהלת ומפחידה אותו במכה זריזה עם המקור, היא לא נושכת, רק מזהירה.

באופן כללי הבעיה היא שהיא לא נותנת אזהרה או משהו, אין כל כך עם מה להתמודד אצלה, פשוט רגע אחד זזת בצורה שנראית לה קצת חשודה והיא נותנת לך פליק מהיר כזה, זה לא מלווה בגרימת כאב או נשיכה זה מרתיע ומהיר. לי זה כבר כמעט לא קורה איתה אבל זה כי התרגלתי לזן ואיטיות שצריך איתה.

אז השאלה היא מה אפשר לעשות כדי להרגיע תוכי כזה? זו בעיה שלא משתפרת המון זמן

אגב אולי זה עניין חריג יותר, ואולי זה פשוט סוג האופי שלה, היא כמו חושבת שהיא מלכה במובן של עכשיו היא נשכה אותי בעדינות ונהמה עליי על כך ששמתי אותה על הכלוב שלה שכרגע פתוח, אז בעצם חוץ מזה שהיא לא הייתה מעוניינת שאני אחזיר אותה כרגע, לא הייתה סיבה להראות תוקפנות, והיא גם לא סימנה או הזהירה היא ישר הגיבה בתקופנות(עדינה-לא גרמה כאב).

עוד עניין שמפריע לי הוא שלאחר ההתלהבות הראשונית של ג'וני מהתוכי החדש, היא די מתעלמת ממנו כרגע, ומחפשת תשומת לב ממני(לחלוטין ללא סימני חיזור או משהו כזה) אולי כדאי להפריד ביניהם שוב לכמה זמן? כדי שיהיה רצון הדדי ביניהם. או שאולי כדאי לתת להם זמן הרחק ממני? החיסרון פה הוא שכך אני לא יכול להשגיח עליהם, וזה לא מאפשר לי לתת להם את הזמן מחוץ לכלוב :\
אגב ג'וני לא הראתה סימנים טריטוראיליים בכלוב פרט לאזור כלי האוכל(שמתי שניים שונים והם מסתדרים איתם)

[eli_lea]

ישנם שלבים שונים בהתפתחות התוכי בדיוק כמו אצל ילדים, צריך גישה נכונה בכל שלב על מנת לא לגרום לבעיית התנהגות.
תוכי מוחתם יראה בבעליו את בן זוגו והבאת תוכי נוסף עלול לגרום לו לבילבול, החיבור בין תוכי מוחתם לבין תוכי אחר צריך להיות מאוד הדרגתי, בתחילה בכלובים נפרדים מעט מרוחקים אבל עם קשר עין ולאחר מכן בכלובים נפרדים צמודים, חיבור בצורה כזאת יכול להיות הרבה פחות מאיים ומלחיץ.
אני מביט לא מעט על התוכים שלי דרך מצלמות האבטחה, לעיתים אני רואה התנהגות בין בני הזוג שאילמלא הכרתי את הזוגות הייתי יכול לחשוב שמדובר באוייבים ולא בבני זוג מחוברים. ישנן מריבות לצד פינוקים וכפי הנראה ההורמונים של בני הזוג גם הם גורמים לרגישות ביחסים.
מרגע שהכנסת בן זוג לכלוב אתה צריך לדעת שההתנהגות עלולה להשתנות, לוקחים בחשבון שבשלב ראשון התוכי יהיה מתוח ואפילו מבולבל מהשינוי. הכנסת בן זוג לטריטוריה של התוכי שלך כמוהו כפלישה, יתכן שאת האגרסיביות התוכי מוציא בצורה של איומים.

כדאי בשלב זה לבצע הפרדה ולהצמיד כלובים אחד לשני כשכל תוכי נמצא בכלוב משלו לתקופה של הסתגלות.

מניעה של נשיכות או איומים אפשר לפתור בעזרת תירגול, השיטה הטובה היא לעבוד עם התוכי בתירגול חוזר על הפקודה "עלה ורד" במקום מרוחק מהכלוב עם הרבה צ'ופרים ותשבוחות.

[tomash501]

תראה חיכיתי עד שהם ממש נצמדו לצידי הכלובים השונים שלהם בניסיון להתקרב אחד לשני, ואז כשאיפשרתי להם להסתובב ביחד הם ניסו לגעת אחד בשניה כל פעם זה שקיבל את המגע נרתע אבל הייתי מבסוט, בשלב הזה נתתי להם הרבה זמן חופשיים והחזרתי אותם לכלוב הגדול של ג'וני. מה כדאי לעשות בשלב זה? להפריד שוב? להגביל את הזמנים שבהם הם חופשיים להסתובב ביחד?

ומה לגבי? יש דרך שבה כדאי שארסן את את הנטיה של ג'וני ישר לחפש תשומת לב ממני כדי שתיפתח לאפשרות להכיר את הקוקטייל הזכר?
אני צריך לשאוף להתרחק ממנה? ואם כן, אז זה אומר שאני אאלץ לאפשר לה פחות זמן חופשי מחוץ לכלוב?

וקצת קשה לי לחשוב שאימון תרגילים יעזור בבעיית החשש התמידי שלה, בגלל שהיא יודעת באמת המון וזה אמנם עושה לה מצב רוח נחמד אבל זה לא מחסל את הבעיה

[שירלי87]

מסכימה עם אלי..

גם בזוגות קוקטיילים שלי ראיתי את ההתנהגות הזו, פינוקים ומדי פעם "נקירה" כזו עם המקור, לא ניסיון לפגוע, אלא דרך להביע
אי שביעות רצון, או אי הסכמה.. אצלי בד"כ הזכרים מפנקים את הנקבות (מנקים נוצות ראש) וכשהזכר מנסה לקבל פינוק בעצמו
ומרכין את ראשו - הנקבה מנקרת לכיוונו, והוא מנקר חזרה ואז היא מנקרת ומרכינה את הראש והוא ממשיך לנקות לה נוצות..
גם קוקטיילים מוחתמים שלי התנהגו ככה לפעמים, מקבלים ליטוף ואז מנקרים את האצבע - כאילו מתלוננים שתמשיך ללטף,
או מתלוננים שאתה מלטף תוכי אחר עם היד השנייה, או מנסים להרחיק את התוכי השני שמתקרב לקבל ליטוף..
זו התנהגות טבעית/נורמלית אצל תוכים (חלקם, לפחות) ולא בהכרח בעיית התנהגות

לפי מה שאתה מתאר ולפי הגיל שלה והיחס שהיא קיבלה, אני חושבת שהניקור הזה זה פשוט הדרך שלה לומר לך שהיא לא מרוצה
או שהיא רוצה יותר (יחס/להיות איתך ולא בכלוב וכו') כנראה היא התרגלה להרבה יחס ואיפשהו במהלך הדרך היא קיבלהפחות יחס,
וזה גרם למרמור מצידה. אם יש תוכים אחרים בבית (?) אז יכול להיות בנוסף שזה מקנאה.
יכול להיות גם שזה טריטוריאליות.. כשמתקרבים היא מגנה על השטח שלה (הכלוב/הכתף וכד') ומגיבה באופן הזה.
יכול להיות גם שזה פחד, למרות שאני לא מאמינה שזו הסיבה כי היא כן חברותית..

לדעתי כשהיא מנקרת ככה פשוט להחזיר אותה לכלוב, ואם היא כבר על הכלוב אז להתעלם ממנה כמה דקות. לא ללטף או לתת צ'ופרים
אחרי שהיא מנקרת, בקיצור לא לעודד את ההתנהגות הזו.
מצד שני לא לעשות שינויים דרסטיים ביחס, לא להתרחק ממנה או לסגור אותה ליותר זמן בכלוב. אם בכל פעם שמנסים להרים היא מנקרת-
פשוט לא לנסות להרים, אבל אפשר לדבר אליה, לשבת לידה, להחזיק צ'ופר בקצה של הכלוב ולחכות שהיא תבוא לאכול.. לתת יחס, אבל
לא כזה שיאפשר לה/יתן לה תירוץ לנקר.

חשוב לעודד אותה כשהיא משעשעת את עצמה עם הצעצועים (צ'ופר/חיזוק מילולי/ליטופים), חשוב להחליף צעצועים לעיתים
תכופות- כדי שלא תאבד עניין, חשוב גם לא למנוע ממנה יחס שהיא רגילה לקבל, לפחות עד שהיא תתחבר לזכר ותראה בו שותף
פוטנציאלי. פשוט כמה שיותר לדרבן אותה להיות עצמאית יותר - אבל בהדרגה.

לגביי הזכר, לא צריך להגביל את הזמן שלהם יחד כשהם בחוץ, אבל לדעתי כדאי להפריד שוב, וכדאי לשים את הזכר בכלוב הגדול ואת
הנקבה בכלוב הקטן יותר, ככה כשיהיה איחוד - היא לא תרגיש שהוא פולש לשטח שלה, ולא תהיה אגרסיבית.
שינוי הכלוב גם יכול לעזור בהתנהגות שלה, כי זה מוריד/מערער קצת את הביטחון אצל התוכי..
כשהם יהיו שוב בכלוב יחד - כל עוד אין מריבות, אלא רק "ניקורים הדדיים" אין סיבה להפריד, ככה זה מתחיל אבל בהמשך הם יתחברו..

בהצלחה

[tomash501]

תודה על התגובות המלאות, אני מתחבר לדברים שאמרתם ואני אנסה ליישם חלק מהדברים. D:

[שירלי87]

תעדכן

[eli_lea]

בהמשך לנאמר כדאי שהכלוב יהיה מרווח כך שכשתחבר את התוכים מחדש עדיין יהיה לכל תוכי את האפשרות להיות מרוחק מהתוכי האחר.
צפיפות גם נותנת תחושה של איום עקב קירבה שלא מרצון.

[tomash501]

אני אציין רק שלשני הקוקטיילים לא הייתה כל בעיה להתנקות או לישון בצמוד אחד לשני, רק לנקבה כאמור נראה שהייתה בעיה עם מגע. מהצד שניהם נראו מאוד רגועים אך ייתכן באמת שלהעביר אותה לכלוב אחר לכמה זמן יהפוך אותה לפחות טריטוריאלית ורמה במעמד.
רציתי לשאול אם היא עוברת לכלוב הקטן יותר כמה זמן כדאי שאמשיך עם זה ואיך לקרב ביניהם?

עוד שאלה, כשאני מעביר את הקוקטיילית לכלוב היותר קטן זה מפריע שהיא תראה את הכלוב היותר גדול ממש לידה, האם זה מונע ממנה לאבד את תחושת הבעלות עליו?

[שירלי87]

אני חושבת ששבועיים זה מספיק זמן להיות בכלובים נפרדים ואז לנסות לחבר ביניהם שוב..


ולדעתי עדיף בשבועיים האלו שהיא לא תראה את הכלוב הישן שלה, וכדאי אגב להעביר איתה לכלוב (הקטן יותר) את הצעצוע/ים
שהיא מכירה כבר, ואפילו את מקלות העמידה שלה. כך שכשיהיה איחוד בין התוכים בכלוב הגדול - יהיה שינוי בכלוב,
כלומר צעצוע/ים חדש/ים ובמיקום שונה בכלוב, מקלות עמידה אחרים במיקום שונה עד כמה שמתאפשר וכד'.