הילדה עומדת בסירובה לעלות לי על היד, ולא משנה מה אני עושה... ניסיתי את כל סוגי הצ׳ופרים שהיא אוהבת, ניסיתי לעבוד עליה, וזה עבד כמה פעמים, אבל היא די קלטה את העניין, והיא לא ששה לעלות לי על היד כשהיא מונחת על הכלוב.... מתוך הכלוב אני אפילו לא מנסה, אבל גם כשאני מתקרבת ללטף אותה סתם היא צועקת עלי, נתפסת עם המקור בכלוב ובורחת....
כשהיא כן עולה, ואני שמה אותה עלי (היא ממש שונאת להיות על היד, ממש לא מרגישה יציבה... ואני עם יד יציבה לגמרי, לא זזה. אני תמיד נשענת על משהו כדי שלא יהיה אפילות רעד קטן.) היא מבסוטה רצח, ומתלטפת ומשחקת והכי אוהבת לנמנם עלי, מה שאומר שהיא כן בוטחת בי (נראה לי), ככה שזה באמת רק העניין של להיות על היד בלי תמיכה למקור. שמתי לב שגם כשהיא בתוך הכלוב או עליו, היא אף פעם לא מגיעה למצב שאין לה משהו להשעין את המקור עליו. תמיד היא ליד הסורגים שיהיה לה במה להתפס, וגם כשהיא עלי היא תופסת לי את החולצה (ועושה חורים אללה יוסתור) די הרבה.
מעניין אם זה משהו שקשור לצוואר שלה, שגורם לה להרגיש פחות יציבה או בטוחה, או שזה הגיל, או שזה פשוט היא. מקווה שישתפר בקרוב, כי אני לא רוצה שהיא תהיה תוכי כלוב...
זהו, סיימתי. אני אמשיך להיות סבלנית, כי בכל זאת היא אצלנו רק שבועיים וחצי, ואפילו אם היא תמשיך להיות ככה אני מתה עליה ואני מאושרת שיש לי אותה.
