היציבות של ג׳וי - עובדים על זה

[Joyjoy]

ג׳וי אצלנו כבר שלושה שבועות... ועדיין לא אוהבת לעלות ליד. אחרי שגיליתי את עניין התמיכה שהיא מחפשת למקור, הצצתי עליה קצת, והיא באמת לא יציבה כשהיא יודעת שאין לה איפה לשים את המקור. אז אני עושה לה אימון יציבות. כל יום, אולי אפילו פעמיים, אני פשוט מעמידה אותה על הסטנד שלה (שהיא ממש לא אוהבת להיות עליו וכל הזמן מנפנפת בכנפיים ומפחדת כי אין לה ביטחון בלי תמיכה במקור) לעשר דקות בערך, עם תשבחות והרבה אהבה, כדי שהיא תראה שהיא לא נופלת גם אם היא לא מחזיקה.
היא כל כך מתוקה, וחכמה (כבר יודעת לתת נשיקה, ואפילו לפעמים מקשקשת קצת כמו בנאדם) ואני די בטוחה שהיא תתגבר על הפחד מהר מאוד.
זהו, עד כאן מצב היציבות. כשיהיה עוד משהו אני אעדכן.

[eli_lea]

מעולה, כיף לקרוא ולשמוע כיצד את מסתדרת עימה. הגישה שלך נכונה וטובה ולכן ההצלחה.

[Joyjoy]

מה שמטריד אותי זה שהיא עדיין עושה בעיות עם עליה מהכלוב ליד. אני כל פעם צריכה לשכנע אותה שעה כדי שאולי היא תעלה.... ואני מפחדת שבסוף היא תשנא אותי או שהיא תהפוך לתוכי עצבני. זה ממש מטריד אותי.

[eli_lea]

האם ניסית לתרגל איתה "עלה ורד" ?
את משתמשת בצ'ופרים?
בעיקרון זה לא טוב לעמוד ולבקש ממנה זמן כה רב שתעלה ליד. די מהר היא עלולה להתרגל ו"לסחוט" ממך
יחס וזמן כדי לעלות ליד.

[Joyjoy]

אני משתמשת בצ׳ופרים כשהיא עולה. על המוט שלה היא עולה ויורדת בלי בעיה, והיא אוהבת להיות עלינו כשהיא כבר עולה, אבל מהכלוב היא מסרבת להיפרד, נתפסת בסורגים ומתבכיינת. היום אני מניחה לה קצת לנפשה, אבל זה ממש מוזר.
אגב, היא עדיין ישנה המווון. לא יודעת אם זה קשור.

[Joyjoy]

אפילו ערימת הצ׳ופרים מחוץ לכלובלא מעניינת אותה. היא בשלה.

[eli_lea]

האם ג'וי קיבלה כבר את התשובות לבדיקות שעברה? עברו כבר שבועיים לדעתי ואם אין לך תוצאות אז זה בגלל
שמישהו לא ממש ממהר לתת לך אותם. כשאני שולח בדיקות אני מקבל תשובות בין שלושה ימים לשבוע לכל היותר , תלוי ביום שהבדיקות מגיעות למעבדה וללחץ. את זה כתבתי בנוגע לכך שג'וי ישנה הרבה.

לגבי חוסר רצון לצאת מהכלוב, לא רואה בכך דבר שיכול להעיד על כך שהיא אינה רוצה מגע וקשר איתך. טוב לה בכלוב, נוח לה והיא מרגישה בטוחה. אל תנסי יותר מפעם אחת להעלותה. אל תגרמי לה להיאחז בסורגי הכלוב. הושיטי את ידך להרימה, היא מסרבת הוציאי את ידך ובזה נגמר. כמובן שכשהיא על הסטנד היא תעלה בצורה טובה יותר מאחר והיא נמצאת במקום שלא נוח לה בו.

כשהיא עולה על היד ואת מציינת "והיא אוהבת להיות עלינו כשהיא כבר עולה" זה קורה מאותה סיבה שציינתי. חוסר רצון להיות על הסטנד והעדפה להיות על היד שאולי תוביל אותה לכלוב.
לכן כשמתרגלים עם התוכי על ורד לא צריך לאפשר לו לשהות על היד יותר מידי זמן. להעלות, לשבח, לצ'פר ולהחזיר למעמד. לעשות זאת פעם אחר פעם כאשר בכל פעם שהתוכי בדרכו לעלות ליד יש להגיד את הפקודה שבחרנו, למשל "עלי". בקול סמכותי כמו שפוקדים על מישהו ולא בקול חלש ומתוק. לאחר ביצוע הפקודה אפשר לשבח ולצ'פר.

לאחר תירגול של מספר ימים כשתכניסי את היד לכלוב ותפקדי "עלי" הסיכוי שהיא תמלא את הפקודה גבוה מאוד.
כשאת מתכוונת לקחתה מהכלוב היא כרגע כבר מוכנה לכך ומכננת את צעדיה. כשאת מכניסה את היד היא כבר חושבת לאן לסגת כדי שלא תגיעי אליה.
לכן כשאת מחליטה להכניס את היד תנסי לצפות מראש את מהלכיה. לאן היא מתכוונת לסגת? לצד הפנימי של הכלוב? אז תכניסי את יד כשהיא לא נמצא צמוד לדופן ובעצם תחסמי לה את הדרך עם היד כך שהיא תצוטרך לעלות עליה בלית ברירה.
להכניס את היד בצורה החלטית. אם תכניסי את היד לאט ותגישי לה אותה ותתמהמהי היא כבר תמצא את הדרך להתרחק מהיד מאחר ויהיה לה די זמן לתכנן להיכן לברוח.

מעבר לזה אני חייב להגיד לך שהתנהגות תוכי אינה ההתנהגות המוכרת של החיות שאנו מכירים. ג'אקו הוא בדרך כלל תוכי שאינו ממש שש למגע ובטח שלא בתדירות גבוהה. יש לו את הרצון להיות עצמאי ולא קשור. בדרך כלל ככל שאנו נשחרר ולא נכפה עליו הוא דווקא יחפוץ בקירבתנו ויזום קירבה.
לא צריך להתרגש מכך שהתוכי רוצה להיות בכלוב. אם הוא בכלוב בגלל שנוח לו תכבדי את רצונו.
כמובן שצריך לראות שהתוכי מעבר לשהייה בכלוב פעיל, אוכל שותה שורק מדבר ובריא.

[Joyjoy]

מעבר לזה שהיא ישנה הרבה, כשהיא ערה היא קשקשנית ופעילה. יכול להיות שמשעמם לה ואנחנו צריכים להוסיף צעצועים. אני אניח לה לכמה ימים ואתחיל לתרגל באופן יומי.
לגבי התרגול - כשאני מסיימת תרגול ״עלי רדי״ להשאיר אותה על הסטנד עוד קצת זמן, או להחזיר לכלוב?

[eli_lea]

לאחר התרגול להשאיר אותה מעט על הסטנד, רק לאחר מכן להחזירה לכלוב.

[Joyjoy]

אז עשיתי לה אימון קצר, עשר דקות. ואחרי זה נתתי לה קצת להירגע על המעמד. כשבאתי לקחת אותה חזרה לכלוב היא לא רצתה לעלות עלי ונפלה מהסטנד (לא דחפתי אותה... היא קפצה ונפלה). מקווה שזה לא צלקת לכל החיים.