בשביל שאלי לא ירה בי (בשביל זה יש לוח קליעה למטרה לא ?)
אוקיי, אז הבחור שלנו כבר בן חצי שנה. הוא גדל, העלה במשקל ונראה כמו תוכי בריא ומקסים. הוא אוכל בעיקר כופתיות אבל מדיי יום יש לנו את הטקס היומי של צלחת ההפתעות (הוא כבר מחכה על קוצים לזה) - שיש בה קצת גרעינים, אגוזים, ירקות, פירות, ביצה קשה או אפילו קצת קורנפלייקס (בלי חלב, מה הוא יונק??). אני תמיד נותן לו קצת. תמיד מערבב לו את זה עם כל מיני קישקושים כמו פקקים של בקבוקי קוקה קולה (יש לי כבר אוסף מרשים של פקקים). לפעמים אני מגוון לו - קרטון של ביצים שבתוכו מפוזרים כל מיני צ'ופרים והכל מכוסה בפקקים.
הרעיון שלי - תוכים מבלים בטבע זמן רב בחיפוש אחרי מזון. אני משתדל להקשות עליו קצת את הפינוקים והצ'ופרים - שיפתח קצת את המוח ויחפש דברים. כנראה שזה עוזר. הממזר הקטן כבר מכיר את כל הטריקים שלי
. הוא התחיל קצת לדבר לפני חודש. לא ממש דיבור ברור אלא קישקושים לא ברורים כמו "נפטו, נפטו" ואח"כ זה נסוג חזרה לקריאות. קודם כל זה חבל לי קצת. האם זה דבר טבעי אצלם שהם מתחילים לקשקש ואח"כ נסוגים? האם הוא יחזור לדבר? האמת שזה לא ממש משנה לי אם הוא ידבר בסופו של דבר או לא. הדאגה היא יותר ברמה ההתפתחותית - אם משהו לא בסדר אצלו.
אני כן מדבר איתו. כמו שאני מדבר לחבר בעצם, ולא חוזר על אותה מילה שוב ושוב. אם הוא ירצה להבין אותי הוא יבין.
הצלחתי ללמד אותו לעשות את הצרכים שלו לפי פקודה. אני משתדל שזה יהיה מעל האסלה אבל גם מעל פח זבל זה בסדר. לפעמים אין לו, אז אני לא מכריח אותו ולא לוחץ עליו, אבל אני כן מחזיר אותו לכלוב. ברוב המקרים כשאני מבקש ממנו שיעשה את הצרכים הוא עושה אותם ולאט לאט זה הופך להיות הליך מסודר - אחת ל - 10 דקות בערך אני שם אותו מעל הפח, אומר לו לעשות את הצרכים שלו והחולצה שלי נקייה... בערך...
אני נותן לו קצת לעוף בבית. זה בעיקר מין השלכה (בעדינות) והוא קצת דואה עד שאני תופס אותו. שנינו מאד נהנים מזה.
מה שכן דבר אחד שכן רציתי להתייעץ אתכם לגביו - יש לו שריטות בצד אחד של המקור. נראה לי שהוא מחכך את המקור שלו בכלוב. האם זה נורמאלי ? האם יש משהו שאפשר לעשות עם זה ?
קובי
תדגיש לו את הנון סופית הוא גם אותה יבטא. 
